היום , יום הולדתו של המלחין הבריטי רייף וון ויליאמס
רייף וון ויליאמס שירת כחייל במהלך מלחמת העולם הראשונה, ולפני מלחמת העולם השנייה עזר ליהודי גרמניה להימלט מרדיפות באמצעות אגודת הפליטים דורקינג. ,
הסקירה באנגלית , מהיום , לזכרו המתעדת את פועלו להצלת יהודים (קישור )
רייף וון ויליאמס חיבר סימפוניו ויצירות רבות אחרות במוזיקה קאמרית, אופרה, מוזיקה כוראלית ומוזיקה לסרטים. הוא כיהן כנשיא האגודה למחולות ושירי עם אנגליים (EFDSS). ספריית האגודה – ספריית יד וון ויליאמס – קרויה על שמו.
רייף וון ויליאמס הוא דמות מרכזית במוזיקה הבריטית גם בזכות הקריירה הארוכה שלו כמורה, מרצה וידיד למספר רב של מלחינים ומנצחים צעירים. כתביו בתחום המוזיקה עודם מעוררי מחשבה, בייחוד קריאתו החוזרת ונשנית לכל אדם ליצור מוזיקה משלו, פשוטה ככל שתהיה, ובלבד שתהיה שלו באמת.
אודותיו מתוך הויקיפדיה בעברית:
וון ויליאמס למד בקולג' המלכותי למוזיקה, אצל צ'ארלס ויליירס סטנפורד. הוא המשיך בלימודי היסטוריה ומוזיקה בקיימברידג', שם נמנו עם חבריו הפילוסופים ג. א. מור וברטרנד ראסל. לאחר סיום לימודיו שם חזר לקולג' המלכותי ולמד קומפוזיציה אצל הוברט ספארי, שהיה לידידו הקרוב. יצירתו התקדמה באיטיות ורק כשהגיע לגיל 30 התפרסם שירו "לינדן לי", היצירה הראשונה שהוציא לאור. הוא שילב הלחנה עם ניצוח, הרצאות ועיבודי יצירות של אחרים, בייחוד מוזיקה של הנרי פרסל וספר המזמורים האנגלי. הוא הוסיף ולמד אצל מקס ברוך בברלין, בשנת 1897 וצעד גדול קדימה חל בסגנונו התזמורתי כאשר למד בפריז אצל מוריס ראוול.
אם כי בגיל 40 יכול היה להימנע ללא קושי משירות צבאי במלחמה, או להתגייס כקצין (לאור מעמדו החברתי), התגייס כטוראי לחיל הרפואה בצבא המלכותי והתנסה בעמל מפרך כנושא אלונקה, לפני שהוצב למשמר התותחנים המלכותי. החשיפה הממושכת לשאון התותחים החלה תהליך של איבוד שמיעה, שהביא בסופו של דבר לחירשות בזקנתו. בשנת 1918 התמנה למנהל מוזיקלי צבאי, עמדה שסייעה לו להסתגל מחדש לחיי המוזיקה.
בשנת 1904 גילה את שירי העם האנגליים, שהלכו ונעלמו במהירות במקביל לעלייה ברמת ההשכלה והפצת המוזיקה המודפסת באזורי הכפר. הוא אסף רבים מהם בעצמו וערך אותם. אחדים מהם גם שילב במוזיקה שלו, כיוון שהוקסם מיופייה של המוזיקה ומתולדותיה עלומות השם בחיי העמל של האדם הפשוט.
להמשך הסקירה בויקיפדיה בעברית
פסל של וון ויליאמס בדורקינג