ami
השואהיסה פפיש התגוררה בחיפה עד 1938 – אז שבה לבקר את הוריה באירופה שם נרצחה ע"י הנאצים
מאת: מיכל ירון
האחיינית של ליסה פפיש ז"ל, ריקי שפי ורד, לא שכחה את ליסה על אף שנרצחה עוד לפני שהיא עצמה נולדה. לכל אורך חייה, שמעה מאביה מישה פפיש שפי – אחיה של ליסה, על דודתה, האישה המיוחדת והיפה, ולא הפסיקה לדמיין את דמותה ואת קורות חייה.
היום היא מקווה לספר את סיפורה של פפיש ואולי למצוא מישהו שהכיר אותה בשנים בהן התגוררה בחיפה, או אולי הכיר את מי שהיה בן זוגה באותן שנים.
גורלה של ליסה
ליסה פפיש נולדה בשנת 1912 בפינסק פולין, היום בבלרוס והיו לה שני אחים. מילדותה, בלטה מאוד באישיותה וביופייה.
בשנת 1932 עלתה לבדה לארץ. היא הגיעה לחיפה והתאהבה בחיים כאן. ממה שידוע, עבדה פפיש כשרטטת. בסופי שבוע ובחופשות נסעה לסקי בלבנון, לים המלח, ובילתה במסיבות בחיפה ותל אביב. בחיפה הכירה את בן זוגה והייתה ביניהם אהבה גדולה.
הוריה של ליסה דאגו לה מאוד. בשנת 1936 אחיה הצעיר מישה עלה גם הוא לארץ עם סרטיפיקט של סטודנט והחל את לימודיו בחיפה. ליסה השאירה בידי אחיה מישה את חפציה האישיים, כולל אלבומי תמונות; מכתבים, ארנקים וכפפות. האח למד בחיפה כמה שנים ואז עזב את העיר לטובת תל אביב, שם נשא לאישה בת פינסק שהכיר ונולדו להם 3 ילדים. גורלה של ליסה היה שונה.
הוריה של ליסה כתבו לה שוב ושוב כשהם מפצירים בה לשוב לפינסק ולהגיע לבקר אותם. ליסה הסכימה בסופו של דבר, ובשנת 1938 או 1939, נסעה פפיש לבקר את הוריה.
בן זוגה החיפאי היה כותב לה לפחות מכתב אחד בכל שבוע, אך אחיה הבכור היה מגיע אל המכתבים לפני שהגיעו לידיה ומשמיד אותם.
מכתבים מהאהוב
ב-1 בספטמבר 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה ופולין חולקה בין גרמניה וברה״מ. פינסק היתה תחת שלטון ברה״מ עד יולי 1941. הגרמנים נכנסו לפינסק ביולי 1941 ובמהירות הבזק הקימו את הגטו ורצחו אלפי יהודים. ליסה, שבעלה אברהם ליברמן נעלם כבר, חיתה בגטו פינסק עם בנה התינוק עמנואל שנולד ב-1942 ואמה.
סופה הטרגי של ליסה ידוע: ב-29 באוקטובר 1942 ניתנה הוראה להשמיד את כל יהודי גטו פינסק ותוך שלושה ימים נרצחה ליסה פפיש עם משפחה הקטנה ושארית יהודי פינסק ביערות מחוץ לעיר.
לא סלחו לעצמם
אחייניתה של ליסה, ריקי שפי ורד, זוכרת את הסיפורים בבית על ליסה: "לאורך כל השנים אבא שלי, אחיה הצעיר של ליסה ודודי אהרן פפיש אחיה הבוגר, שהוגלה ע״י הרוסים ב-1939 להרי אורל, שם היה עובד כפיה וכך ניצל מגורלם הטרגי של יהודי פינסק,לא סלחו לעצמם ולא הצליחו להתגבר על גורלה הנורא של ליסה. הרי היא כבר הייתה בחיפה, ואם הוריה לא היו קוראים לה לשוב לבלרוס, היא כנראה הייתה נשארת בחיים. יותר מזה, אבא שלי האמין שאם ליסה הייתה מקבלת את המכתבים מבן הזוג שלה, היה סיכוי גדול שלאחר כמה חודשים אצל הוריה, היא הייתה חוזרת אליו לחיפה".
שפי ורד היא היום בשנות ה-70 המוקדמות לחייה. היא נשואה ואימא לשני ילדים בוגרים. ב-30 השנים האחרונות היא מתגוררת בניו יורק, אבל ליבה בארץ, כך היא מספרת.