ami
המדענית שחשבה לראשונה על פיתוח mRNA היא קטלין קאריקו Katalin Kariko שנולדה בהונגריה ב-1955. לאחר סיום הלימודים בביוכימיה בהונגריה לתואר Ph.D.היא עברה לאוניברסיטה של פנסילבניה בארה”ב כפרופסור בבית ספר לרפואה.
ב-1990 ובשנים לאחר מכן ד"ר קאריקו ניסתה לקבל מהאוניברסיטה מענקים לפיתוח ה-mRNA לטיפול במחלות שונות. הבעייה הייתה שהחדרת חומר סינטטי mRNA גורמת לחשיפה להגנות הטבעיות של הגוף, כלומר סביר להניח שהוא ייהרס לפני שיגיע לתאי היעד שלו. וגרוע מכך, ההרס הביולוגי שנוצר עשוי לעורר תגובה חיסונית שעלולה להפוך את הטיפול לסיכון בריאותי עבור חלק מהחולים.
במחצית הראשונה של שנות ה-90, ההתלהבות סביב mRNA החלה לדעוך: בכל פעם שהזריקו את הגנום הזה לבעלי חיים, התגובה החיסונית הייתה כל כך חזקה שה-mRNA הושמד מיד. ההשקעות במחקרים אלו עלו בתוהו, ומדענים רבים התייאשו ועזבו את התחום. קריקו התעקשה להמשיך ולבקש מענקי מחקר, אבל כל בקשותיה נדחו. המחקר על mRNA נחשב בעיני הממונים עליה באוניברסיטה בזבוז זמן, והם הציבו בפניה אולטימטום: לעזוב מרצונה, או שיבוטל מסלול הקידום שלה לפרופסורה, היא תורד בדרגה ושכרה יקוצץ. הוויזה שלה לארצות הברית הייתה תלויה בהעסקתה, והיא ידעה שלא תוכל לממן את הלימודים האקדמיים של בתה ללא ההנחה לעובדי האוניברסיטה. לכן הסכימה לתנאים. המשכורת שלה הייתה נמוכה מזו של טכנאי המעבדה שעבד איתה. בקשותיה למענקי מחקר (גרנטים) נדחו שוב ושוב, בעלה שנסע להונגריה להסדיר את ענייני הוויזה שלו נתקע ללא יכולת לחזור לארצות הברית למשך חצי שנה לפחות, היא נותרה לבד עם בתם בת ה-12, והתבשרה שהיא חולה בסרטן ושעליה לעבור ניתוחים.
ב-1997 פגשה קריקו את דרו וייסמן, פרופסור לאימונולוגיה באוניברסיטת פנסילבניה. במהלך שימוש במכונת צילום בספרייה, נקלעה קריקו לוויכוח עם וייסמן, שביקש להשתמש בה. הוויכוח הפך לשיחת היכרות, ווייסמן הציע לקריקו להשיג את המענקים הדרושים למחקרה. קריקו, בשיתוף פעולה עם וייסמן, החלה לבדוק מה ב-mRNA מעורר תגובה חיסונית כל כך חזקה, ואיך ניתן למנוע זאת. לאחר ניסיונות רבים במעבדה, היא הצליחה לשנות מעט את ההרכב הכימי של האות U (אורציל, אחת מארבע האותיות המרכיבות את שפת ה-mRNA), כך שה-mRNA מצליח לחמוק ממערכת החיסון, אך עדיין מקודד את החלבונים הנדרשים. גילוי זה נתפס כמאפשר שימוש טיפולי ב-mRNA. יחד עם וייסמן מחזיקה קריקו בפטנטים אמריקניים ליישום RNA לא-אימונוגני, שעבר מודיפיקציה.
לאחר שנים של מחקר על ידי ד"ר קאריקו הפיתרון שלה לשינוי באחד המרכיבים של החומר וכן לשים את החומר במעטפת שומנית שתשמור עליו עד שיגיע ליעדו וזו כאמור אחת הסיבות שדרוש הקירור העמוק.
בשנת 2010 חברת מודרנה שהוקמה לצורך ה-mRNA וחברת BioNTech רכשו בנפרד את הזכויות בפיתוח מחקרי mRNA שלה וד"ר קטלין קאריקו הצטרפה ב-2013 ל- BioNTech כמדענית הראשית האחראית על פיתוח ה-mRNA. ד"ר קאריקו היא מועמדת לקבלת פרס נובל בכימיה על עבודתה. השנה, פייזר יצרה שיתוף פעולה עם BioNTech לפיתוח החיסון לקורונה לאחר שיתוף קודם בין החברות בשנת 2018.
בזכות מחקריה של ד"ר קאריקו , בינואר 2020 לאחר פרוץ מגיפת הקורונה בסין, מודרנה הודיעה כי היא תהיה מסוגלת לייצר במהירות חיסון למגיפה מה שנקרא mRNA-1273.
מקורות
כתבה בעיתון ניו יורק טיימס מה8 באפריל 2021 (קישור)
Kati Kariko Helped Shield the World From the Coronavirus
קטלין קריקו – ויקיפדיה