ami
סנדרה בראנד (רומה) בת 25 , בת למשפחה יהודיה בלבוב ואם לילד בן 5 , מחליטה בשנת 1941 לעשות מעשה , להשיג מסמכי לידה של בחורה נוצריה מהכנסיה הקתולית וכך היא הופכת לסיסליה שארק. היא מחליטה לעבור מהעיר לבוב לעיר ורשה על מנת להשיג עבודה בחברת אספקה גרמנית . את הילד שלה היא משאירה בינתיים אצל האב היהודי בלבוב מתוך כוונה לחזור לעיר לבוב ולקחת אותו גם לורשה.
בעזרת כמה חברים נוצרים היא משיגה עבודה בחברת אספקה גרמנית הממוקמת בורשה ובגרמניה. מאחר ולמדה בבית ספר גרמני בעיר לבוב היא יודעת גרמנית על בוריה ומצליחה להשתלב בין העובדים הגרמנים בפירמה זו. היא נולדה בלונדינית ונראית כנוצריה ולכן איש לא חושד בה שהיא יהודיה במסווה. היא עונדת צלב מזהב על מנת להגביר את הרושם החיצוני שהיא נוצריה.
מנהל החברה הוא גרמני בשם ברלר שמזמין סחורות ומוצרים מהגטו היהודי בורשה. הוא משיג לה תעודת עבודה גרמנית ומדי פעם היא נכנסת ויוצאת לגיטו היהודי על מנת לתאם את הזמנת הסחורות מבתי המלאכה היהודיים. היא מבצעת שליחויות מטעם החברה הגרמנית ונדהמת ממה שהיא רואה שם , מהגוויות ברחובות ומהילדים הרעבים . היא רוצה לחלק להם מזון האמתזון , אך מלווים אותה העובדים הגרמנים של העסק ולכן היא נזהרת.
מאחר והיא מופיעה כעובדת פולניה ממוצא גרמני (פולקסדויטשה) היא זוכה להערכה מצד מעסיקיה הגרמנים בורשה.
השוד ותחנת המשטרה הגרמנית
היא שוכרת דירה בבית פולני בורשה וגרה שם עם חברות נוצריות שגם הן למעשה יהודיות במסווה ..ולילה אחד מגיעים לבניין שני חיילים גרמנים ושודדים את כל כספן , התעודות והתכשיטים . בעלת הבית הפולניה לוקחת אותן להגיש תלונה בתחנת משטרה גרמנית ושם קצין משטרה בשם רולף ריכטר רושם את תלונתה של סנדרה .
כך היא מתארת בזיכרונותיה ( בשני המהדורות , ב1980 וב2009 ) :
"קצין גרמני לבוש מדים קם מאחורי שולחנו כדי ללחוץ את ידינו. "רולף רכטר", הציג את עצמו.
הוא היה רזה, והחלק העליון של גופו נטה כלפי מטה כאילו חיפש דבר-מה. כאשר נעץ בי את עיניו החודרות , חששתי שמא לא אוכל להסתיר מהן את האמת.
רולף רכטר , הקצין הגרמני, ביקש שאתאר את השודדים ואמר " אני מבטיח לכם כי אעשה ככל-יכולתי כדי לעצור את שני הנוכלים האלה. בושה שחיילים גרמנים מסוגלים לבצע פשעים מסוג זה! אני מקווה שיעלה ידי להשיב לכם את רכושכם הגנוב" .
"הזכרתי לקצין הגרמני כי השודדים לקחו את התעודות שלנו. בלעדיהן לא נוכל לשוב הביתה . כל אדם בפולין הכבושה שלא היו ברשותו תעודות היה בצרה. "
"לבסוף סיפק לנו קצין המשטרה הגרמני , רולף רכטר , תעודות רשמיות במקום אלו שנשדדו לנו ".
סנדרה בראנד מצליחה, איפוא, להשיג תעודת זיהוי עם חותמת של מיפקדת המשטרה הגרמנית, תעודה שערכה היה יותר מהתעודה המזוייפת הקודמת.
למרות התעודות של הגרמנים והמראה הארי שלה , סנדרה מתהלכת ברחובות ורשה כשהיא חרדה.
"כל אדם שהיה נותן בי ברחוב מבט שונה מסתם מבט מקרי , היה גורם לכך שנשימתי תיעצר"
כבר בתחנת המשטרה מבחין קצין המשטרה רולף רכטר בחוסר בטחונה , אך הוא לא מעלה כלל בדעתו שהיא יהודיה . חוסר בטחון זה לצד יופיה של סנדרה בראנד יוצרים אצלו משיכה אליה.
כמה ימים לאחר מכן הוא מגיע אל מקום עבודתה בורשה על מנת להמשיך לחקור אותה.
הוא מגיע פעם נוספת אחרי שבוע ומודיע לה שהצליחו לעצור את השודדים .
הוא מוסר לה כי גילוי השודדים הביא לקידומו במשטרה הגרמנית ומזמין אותה לבית קפה על מנת לחגוג את עלייתו בדרגה .
סנדרה מתחמקת בתירוצים שונים , ביניהם עומס בעבודה, אך רולף רכטר , הקצין הגרמני , מדבר עם מנהל החברה הגרמני , מר ברלר כי תקבל ערב פנוי.
מאחר וקצין המשטרה הגרמני מיודד עם המנהל הגרמני שלה סנדרה לא יכולה עוד להתחמק ונעתרת כמי שכפאה השד לצאת עם הקצין הגרמני לבית קפה שמשרת בעיקר קצינים גרמנים בורשה.
הקצין המשטרה הגרמני מזמין אותה לרקוד ברחבת בית הקפה ומתחיל לחזר אחריה בגלוי .
כותבת סנדרה בראנד בספר זיכרונותיה :
"האוכל הטוב , המוסיקה הרכה והיין – לפני-כן לא שתיתי מעולם כמות כזאת של יין – גרמו לכך שאהיה רגועה ומשוחררת . רולף רכטר , בחליפה האזרחית שלו , התגלה כאדם ידידותי."
הקצין הגרמני מסייע לסנדרה להציל את בלומה ,אחותה הצעירה של סנדרה שהיתה בגטו וארשה.
סנדרה בראנד דואגת לבן שלה ,ברונו בן ה5 שנותר עם אביו היהודי בעיר לבוב . אבל היא מאבדת את הקשר איתם בעקבות האקציות של הגרמנים בלבוב . רק אחרי המלחמה התברר ,לדאבונה, כי שניהם נתפסו באקציה של הגרמנים בעיר לבוב והוצאו להורג.
המנהל הגרמני של העסק בו היא עובדת נדרש לצמצם את צוות עובדיו וסנדרה היא אחת המועמדות לפיטורין . כאשר שומע על כך רולף רכטר הקצין הגרמני ,הוא מתערב ומונע זאת.
הקשר בין סנדרה לרכטר הגרמני הולך ומתהדק . היא מבקשת ממנו להשיג רשיונות עבודה ל25 יהודים בגטו והוא מסייע לה.
באחד מביקוריה בגטו מבחין בה חייל גסטאפו שהיא מעבירה מזון ליהודים ועוצר אותה . חבריה הנוצרים שהיו איתה ממהרים להזעיק את רולף רכטר ,שהוא עתה מפקד תחנת המשטרה הגרמני והוא מצליח לשחררה מיידי הגסטפו .
רולף רכטר , הקצין הגרמני מזמין את סנדרה לצאת איתו שוב למסעדה בערב , אבל היא שוב מתחמקת.
צעקתי ," אני יהודיה!"
כותבת סנדרה בראנד בספר זיכרונתיה על הדיאלוג ביניהם:
" את לא מבינה? אני אוהב אותך, למרות שאני לא רשאי להתחבר עם נשים פולניות " , אבל אני לא אוכל להרגיש אחרת ולא חשוב מה את "
"אתה לא מבין . תהום פעורה בינינו .."
"הו , את לא יודעת שאני כל-כך אוהב אותך .. "
"קולו ריגש אותי . רעדתי. הו, אלוהים, איך אוכל לאהוב אחד מהם?
"משהו נורא לא כשורה אצלי" לחשתי .
"הכל בסדר איתך. את אוהבת אותי . אני מרגיש את זה" .
" לא!" מחיתי . "לא"
הוא הצמיד אותי אליו, שפתיו נגעו בעיני, בפי, ואני שקעתי בתוכו. דחפתי אותו מעלי , וכאשר כרך אותי שוב בזרועותיו צעקתי ," אני יהודיה!" ורצתי לפינה המרוחקת ביותר של החדר.
הוא נראה המום. "בלתי אפשרי!" אמר. האם חש נגוע ? המילים נשרו שוב מעל שפתיו החיוורות : "בלתי אפשרי" !
"בלתי אפשרי להתאהב ב'תת-אנושית'? צעקתי מהפינה שלי.
" תפסיקי את זה!"
"בלתי אפשרית להתאהב ביהודיה מטונפת" ?
"תפסיקי את זה"
"משפחתי וכל האנשים שאני באמת אוהבת , הם יהודים שנרדפים בעיר לבוב וזה מה שאתם מעוללים לנו!"
"תפסיקי את זה , תפסיקי את זה"
"עצור אותי -אתה תקבל עוד קידום , כמו אחרי השוד, משום שפיענחת עוד מקרה" .
פניו של רולף רכטר החווירו. הוא ניסה להפסיקני .
הוא צעד לעברי – אבל נעצר משום שאני המשכתי. אני לא הייתי מסוגלת לעצור את זרם הקללות שפרץ מפי. לבסוף , נשענתי מותשת על הקיר . "עצור אותי" , אמרתי בקול צרוד.
בסוף אמר "אני חייב ללכת כעת" אמר "אני בתפקיד" , הוא הסתובב , גופו קפוא, והלך לאיטו, יורד במדרגות בצורה מיכאנית כאילו נטשו אותו החיים".
אחרי כמה שעות רולף רכטר חוזר לבית של סנדרה .
כותבת סנדרה בראנד בספרי זיכרונותיה:
"חיכנו עד שבעלת הבית הפולניה סגרה את הדלת מאחוריה , ואז נפלנו שוב זה לזרועות זו. "
"סלחי לי יקרה, " אמר "ודאי התייסרת נורא בשלוש השעות האחרונות, אבל הייתי זקוק לזמן כדי לחשוב. רציתי שתדעי כי תמיד שנאתי להיות חוקר משטרה וגם שנאתי את המשטר הנאצי . עכשיו אני אסיר תודה על כך שאני עובד במשטרה הגרמנית , משום שאוכל להגן עליך. אני חייב ללכת עוד מעט . אני בתפקיד הלילה."
"הוא חיבק ונישק אותי . היה עליו ללכת . בדלת ניפנה אלי ואמר , " אני מאושר משום שנתת בי אמון . אבוא מחר בערב" .
הקשר הרומנטי שנרקם בין סנדרה הפולניה ( כביכול) ובין קצין המשטרה הגרמני מתגלה עד מהרה לממונים עליו והם מודיעים לו כי " התרועעות עם פולניות היא בניגוד לחוק" , אבל רולף רכטר מצליח להשיג לה תעודות של פולניה "פולקסדויטשה" ( ממוצא גרמני) וכך מתאפשר המשך הקשר הרומנטי.
הקצין הגרמני , רולף רכטר, המאוהב בסנדרה, מסייע לה להבריח פעילות יהודיות מחוץ לגטו ורשה והיא מסתירה אותן באחוזה כפרית ליד וארשה ונותנת להם מזון ומחסה.
לרולף רכטר הייתה כקצין משטרה גרמני גישה אל אנשים שנעצרו ועל פי בקשת סנדרה הוא משחרר אחדים מהם , כלומר אנשים ממוצא יהודי.
בינתיים המפקדה הגרמנית שולחת את קצין המשטרה רולף לרוסיה לעיר ויטבסק וסנדרה נותרת לבדה בוארשה כאשר היא חשופה לאיומים ולסכנות .
רק בשנת 1943 חוזר הקצין הגרמני רולף רכטר חזרה מאזור ויטבסק שם הוא נחשף להרג שיטתי של יהודי העיר ולזוועות של הנאצים במקום. עם שובו לוארשה הוא מחליט לסייע בחשאי למחתרת הפולנית .
הבלשים הפולנים מתחילים לחשוד
במקביל הוא גם מסייע לסנדרה להחליף מקום עבודה לחברה גרמנית אחרת בוארשה ומזהיר אותה מדי פעם מפני חיפושים בבניין שלה שם מסתתרת גם אחותה במסתור.
בחיפושים שהוא אחראי עליהם בעיר ורשה הוא מצליח מדי פעם לשחרר יהודי שנתפס , אבל אז הבלשים הפולנים שנלוו אליו מתחילים לחשוד בו .
במצוקתו הוא מתקשר למחתרת הפולנית והם מצליחים לחסל את הבלשים הפולנים .
רולף רכטר העביר את סנדרה למקום עבודה אחר כי הגיעו לידיעתו דיווחים של הגסטאפו כי הממונה הקודם הגרמני ברלר מסתיר יהודים בעבודה . ברלר מוצא להורג ע"י הגסטאפו אבל סנדרה כבר בטוחה במקום עבודה החדש, גם בחברה גרמנית.
אין אהבות שמחות
"בתחילת 1944 כאשר הטלפון צילצל , הייתי בטוחה שזהו רולף, עד שמייד אמרתי לתוך האפרכסת : "כן רולף? "
"פרויליין שארק? " אמר קול של גבר . "מדבר הר שמיט".
הוא היה שלישו של באניש , ראש המשטרה הגרמנית בווארשה. פגשתי אותו פעם , ורולף הזכיר את שמו מעת-לעת, באומרו כי איננו אלים ככל הגרמנים האחרים ".
"האם תואילי בטובך לבוא למשרדי? " אמר שמיט.
"מתי אתה רוצה שאבוא? "
"מייד אם הדבר אפשרי"
"ראשי היה סחרחר , האם הגסטאפו עצר את רולף? "
"הקצין שמיט הוביל אותי דרך המסדרונת הארוכים , והריקים של המפקדה הגרמנית . צליל נקישת המקל שלו על ריצפת הבטון העיר הד חלול . לפתע נזכרתי כי מיסמך גנוב , שרולף ביקש ממני להעביר לידי המחתרת הפולנית , נמצא עדיין בתיקי ".
"נלקחתי לחדר שלא נראה כמשרד , אלא כחדר קבלה. היו בו כיסאות בעלי ריפוד פרחוני , ווילונות בצבע תואם. הופתעתי לראות חדר כזה במטה המשטרה."
שמיט ביקש ממני לשבת . הוא הושיט את ידו ואמר בקול חביב עד לעורר חשד : "מחובתי להודיע לך כי הר רולף רכטר נורה הבוקר בשעה 11:45 "
"למה אתה מתכוון "
"הוא נורה בליבו"
"איפה הוא? " עמדתי על רגלי ומבט פרא בעיני .
שמיט הניח את ידו על כתפי ואילץ אותי בעדינות לשוב ולהתיישב "הוא נורה בליבו" , חזר על דבריו , "הוא מת כגיבור" .
"מי הרג אותו ?"
"אנשי המחתרת הפולנית"
"איפוא" ?
"בכיכר שלושת הצלבים"
"מתי ? "
"אמרתי לך . הבוקר ב11:45 "
" היה זה מבצע של אדם אחד. הוא הצליח להימלט . רולף רכטר עצר עם המתורגמן ליד חנות צילום פולנית ואז יצא גבר פולני מפתחו של בית סמוך וירה מרובה אוטומאטי. הר רכטר והמתורגמן מתו במקום . הבלש הפולני נפצע קשה".
"כעת ידעתי שזוהי האמת . רולף מת."
"עיני היו יבשות וצורבות" .
המחתרת הפולנית סערה הם איבדו את אחד האנשים החשובים שלהם בגלל פעולה ספונטאנית של פלג במחתרת הפולנית שלא ידע על שיתוף הפעולה של הקצין הגרמני רולף רכטר עם המחתרת.
הגרמנים עורכים לרולף רכטר לוויה צבאית מפוארת ומגיעה עם אמו מהמבורג בגרמניה.
האם השכולה מתארחת אצל סנדרה בדירה כמה ימים ואז התברר כי רולף סיפר לה הכול .
כותבת סנדרה בספר זיכרונותיה :
" היא חיבקה אותי . " אני רוצה שתבואי לגרמניה ותגורי איתנו. כך תהיי בטוחה. זה מה שרולף היה רוצה" . השתחררתי מידיה ונשכתי את שפתי . "
היא חזרה ואמרה " באתי לכאן " , היא הוסיפה "כדי לקחת אותך הביתה . הכנו את חדרו של רולף . זה יהיה חדרך" .
לסנדרה מתברר כי משפחתו של רולף לא הייתה אוהדת של הנאצים . האם חזרה ואמרה " אנחנו לא הצבענו בשביל היטלר, אבל אחרי שהוא עלה לשלטון היה רק מעט מאוד שאנשים במעמד שלנו יכלו לעשות" . גם רולף שנא את הנאצים , אבל נאלץ למצוא עבודה במשטרה הגרמנית .
סנדרה מסרבת לנסוע עם האם לגרמניה, עוזבת את עבודתה בחברה הגרמנית ומצטרפת למחתרת הפולנית שם היא מסייעת במרד הפולני של וארשה נגד הגרמנים. הפולנים בטוחים שהיא פולניה נוצריה ועם כישלון המרד היא מועברת ע"י הגרמנים ליחידה צבאית שלהם ליד וארשה בתור מתורגמנית .
השיירה הצבאית אליה נלוותה בחורף במהלך הנסיעה נקלעה לאזור הקרבות עם הרוסים . כפסע היה בינה ובין המוות , שכן מרבית החיילים והקצינים הגרמנים בשיירה מוצאים להורג ע"י חיילי הצבא האדום. היא נתקלת בקצין ממוצא יהודי בצבא האדום ומתחילה לדבר איתו אידיש ומזדהה כיהודיה . הקצין סגן יעקובוביץ מציל את חייה .
היא חוזרת לוארשה ההרוסה. היא מגלה כי בעלה והבן ברונו נרצחו , כאמור, באחת האקציות בלבוב . הידיעה מעציבה אותה מאוד . בריאותה מתדרדרת היא מועברת לבית חולים אמריקאי בגרמניה ומשם למחנות העקורים בגרמניה .
אחרי שנה היא יוצרת קשר עם קרובי משפחתה בארה"ב ומהגרת לשם. היא מתבססת בניו יורק ומתחתנת עם אריק וינטראוב היהודי האמריקאי שגם עזר לה בכתיבת ספרי זיכרונותיה.
סנדרה בראנד – וינטראוב הלכה לעולמה ב2005 , בגיל 95 . יהי זכרה ברוך .
סיפור חייה האמיתי שימש השראה לסרט טלביזיה אמריקאי אודות קצין גרמני המתאהב בפולניה שהיא למעשה יהודיה.
סאנדרה בראנד -ויינשטיין 1979
