סיפור חייו של ארקדי טימור , הקצין היהודי הבכיר בצבא האדום שעלה לישראל

ארקדי טימור 1921-2005

ארקדי (קצבמן) תימור נולד בדובוסארי שעל גדות הדנייסטר שבאוקראינה. הוא למד באקדמיה הצבאית לשריון וביוני 1941, כשפלשו הגרמנים לברית המועצות, הוא נלחם בהם בחירוף נפש ארבע שנים רצופות, עד שנכנס עם הטנק שלו לברלין הכבושה. הוא השתתף בין היתר בהגנת מוסקווה ובקרב הנורא על לנינגרד הנצורה, וגם בברלין ונפצע כמה פעמים. כל משפחתו הושמדה בידי הנאצים, אך כשהגיע לברלין הורה לטפל בילדי המקום. "הנקמה שלי היא שנותרתי בחיים", אמר.

בצילום: ארקדי טימור , 1944

 לויטנט-קולונל ארדקי טימור בקרב על ברלין 1945

ארקדי טימור ,היה קצין יהודי בצבא האדום בדרגת לויטנט-קולונל ( סגן אלוף) שפיקד על חטיבת השיריון 278 . החטיבה שעליה פיקד פרצה לברלין באפריל 1945.

הלחימה של חטיבת השיריון  278 של ארקדי טימור בתוך העיר ברלין הייתה קשה ביותר, וגבתה אבידות כבדות מכוחות הצבא האדום ובתוכם חטיבת השיריון 278 בפיקודו של לויטנט-קולונל ארקדי טימור. רק לאחר שמונה ימי לחימה הצליחה החטיבה לכבוש את היעדים שלה במערב ברלין. המגינים הנאצים עשו שימוש יעיל במטולי נ"ט אישיים מדגם פאנצרפאוסט, שנופקו להם בכמויות גדולות, והשמידו טנקים סוביטיים רבים במהלך קרבות הרחוב שהתנהלו בשטח העירוני הצפוף. שיעור האבידות בחטיבה 278 של ארקדי טימור היה גבוה מאד וכל חבריו הקצינים היהודים בחטיבה נהרגו בקרבות , אבל התושיה של ארקדי טימור שפיקד על החטיבה הובילה לניצחון אחרי 8 ימי קרב ברחובות ברלין.

בצילום : טנקים מחטיבת השיריון של ארקדי טימור בקרב על ברלין 1945 

הקשר עם נציגי המוסד לעלייה ב'

 באביב 1946 נפגש שאול אביגור בעיר לייפציג עם  לויטנט-קולונל ( סגן אלוף ) ארקדי טימור , בחטיבה  של  ארקדי טימור היו שתי פלוגות של טנקי שיריון וטנקי T-34  . לפי בקשת שאול אביגור העביר ארקדי טימור תרשימים של טנקי השרמן על מנת ללמוד על מבנה הטנק שחשבו להשיג בקרוב באירופה , אך לא הצליחו .

ארבע שנים במאסר במחנה עבודות כפייה ברוסיה

ב-1948 הוא רצה, עם 14 קצינים נוספים מהצבא האדום, להתנדב לעזרת צה"ל. אך אשתו גלינה החביאה את טופסי הבקשה וכך הצילה את חייו: 14 הקצינים האחרים היהודים בצבא האדום נעלמו כלא היו.

בשנת 1949, נשלח לקובנה ושם התמנה למפקד פרוייקט לשיקום וחידוש טנקים. הוא כיהן בתפקיד זה עד לשנת 1956 , עת הואשם בתעמולה ציונית ובהשמצת השלטונות ונשלח לכלא ל-50 שנים, אך בשל עברו המפואר, "הומתק" דינו ל-12 שנים בפועל. בשנת 1959, לאחר ארבע שנות מאסר בעבודת-פרך, שוחרר ונסע לפולין עם אישתו גלינה ובנו בוריס. משם, עלה לישראל באונייה "איסטנבול" ב-24 למרס 1960.

הפרק הישראלי: חיל החימוש

ב-1960 ארקדי השתחרר ועלה עם גלינה ובנו בוריס לארץ. הוא החל לעבוד כאזרח עובד צה"ל בחיל החימוש. בעיצומה של מלחמת ששת הימים נקרא ללשכת הרמטכ"ל, יצחק רבין. "האם כדאי להסב טנקי שלל לשימוש צה"לי?" שאל רבין. ארקדי השיב בחיוב, וכך נפתח פרק חדש בחייו.

אלוף (במיל') יעקב לפידות, חברו הקרוב, מספר איך התרוצץ ארקדי עם הג'יפ שלו בין הסדנה לשטחי האימונים, בוחן את הטנקים לא רק כמהנדס אלא גם בעיני לוחם. "הוא עשה דבר שלא היה כדוגמתו בעולם", אמר לפידות. "הוא העמיד לרשות צה"ל אוגדת שלמה מטנקי ונגמ"שי שלל".

בצילום : טנקי השלל ט-55 בהסבה בחיל החימוש בניצוחו של ארקדי טימור

לפידות פיקד על אותה אוגדה (אוגדת ה"טירנים"), כמו, לפניו, תא"ל (במיל') ברוך הראל (פינקו), שב-1969 פשט עם הכלים אל מעבר לתעלת סואץ (מבצע "רביב"). פינקו מספר איך פעלו כל הכלים ללא דופי, ואיך חיכה ארקדי קצר רוח בראס סודר לחזרת בני טיפוחיו מטבילת האש. בין מסמכי השלל שנלקחו מגוויות המצרים והיועצים הרוסים שלהם גילה ארקדי תעודה של גנרל שהיה חברו באקדמיה הצבאית. "ארקדי היה המורה והמדריך שלנו", אמר אלוף (במיל') ישראל טל, "לא רק בטנקים סובייטיים אלא גם בציונות". כולם קראו לו "אבי הטירן".

באותה מסירות פעל ארקדי להנציח את זכרם של הלוחמים היהודים בשורות הצבא האדום. בספרו "חבריי לקרב" (מערכות, 1971) הוא גולל את סיפורי הגבורה של "ולדימיר אורמן, שדמו האדים את אבני ברלין; טייס המפציץ גריגורי ליטמנוביץ, הוא גרישה העשוי לבלי חת, שצלל במצולות הים הבאלטי הקר והזועף; הטנקיסט יוסף גרין, שעיני ראו במותו, אולם בלבי הוא חי.

ארקדי טימור 1921-2005

 מקורות המידע

 בועז אריה. עלום ונוכח בכל : סיפור חייו של שאול אביגור , הוצאת משרד הבטחון, 2001

 יצחק ארד, בצל הדגל האדום: יהודי ברית-המועצות בלחמיה נגד גרמניה הנאצית, משרד הבטחון , ההוצאה לאור,  2008

אורי דרומי , כולם קראו לו "אבי הטירן", עיתון "הארץ" , ספטמבר 2005

אתר חיל חימווש , צה"ל

 אתר הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה