סיפור חייו של יצחק חסון : האיש שלא הלך בתלם

יצחק חסון ("יוסי") (1921–2010)

 שליח הדואר וריגול למען אצ"ל

יצחק חסון נולד להורים שעלו לארץ ישראל מטורקיה בהיותו בן שנה, עם ששת ילדיהם הקטנים. שפת הוריו הייתה לדינו. גדל בנווה צדק שליד יפו ברחוב שטיין 9.

הוא מגיע ממשפחה ענייה עם בעיות כלכליות. אביו לא עובד . הוא נאלץ לעזוב את ביה"ס ולחפש עבודה.

הוא מתחיל לעבוד כנער שליח בדואר שם נוצר הקשר בינו ובין ארגון האצ"ל. יצחק שמיר מציע לו לעסוק בריגול , כלומר , להעביר את העתקי המברקים לארגון האצ"ל. הוא עובד משמרות כפולות ומעביר חומר מודעיני רב ערך למפקדו באצ"ל , יצחק שמיר (אז יצחק יזרניצקי) . הוא זוכה להערכה רבה ומגוייס כבר בגיל 15 כלוחם לאצ"ל כאשר יצחק שמיר הוא מפקדו הישיר.

כבר כנער צעיר הוא עובר אימונים באקדח ובתצפיות ומתגלה כבעל יכולות גבוהות .

הוא גם לומד כיצד לפתוח מכתבים  שהוא מחלק בדואר עם אדי קומקום , להעתיקם ולהעבירם לאצ"ל.

מותו של אליהו הגלעדי

בשנת 1939 נוצר פילוג באצ"ל , יצחק חסון , נשאר נאמן ליצחק שמיר ומחליט להצטרף אליו לפורשי הלח"י.  כבר כנער בן 17 הוא מצטרף לפעולות של הלח"י ומבלה חלק גדול מזמנו במסתור בפרדסי השרון שם הוא מופעל ע"י איש הלח"י יהושע כהן, אבל לא תמיד הוא מקבל את מרותו ונשאר עצמאי באורח מחשבתו. הוא נשאר נאמן ליצחק שמיר בלח"י ותומך בפעולתו לחיסול המנהיג השני של לח"י , אליהו גלעדי.

אליהו הגלעדי , אחד ממנהיגי לח"י נהג קשות באנשים  וגם ביצחק חסון . ככל הנראה, אליהו גלעדי רצה לפתוח בפעולות חיסול כנגד ראשי היישוב המאורגן , כולל בן-גוריון , בטיעון שהם משצפי פעולה עם האוייב הבריטי.

יצחק שמיר הזמין את אליהו הגלעדי לישיבה ושם בעודם יושבים , ירה באליהו מתחת לשולחן. לא היתה כל דרך לגבור על אליהו , אלא להערים עליו , משום שהיה מסוכן מאוד , נושא נשק תמיד ומהיר שליפה . גופתו נטמנה בחולות חולון  ( יצחק חסון, ע"ע 97-98).

  בצילום : יצחק שמיר בתקופת פעילות בלח"י , היה מפקדו הישיר של יצחק חסון 

 פורץ מוסמך

במרוצת הזמן לומד יצחק חסון בצורה מקצועית את כל מלאכת פריצת הדלתות של בתי עסק ובנקים . ארגון לח"י זקוק לכסף ולסחורות והוא מתמחה בפריצה שקטה של עסקים ובנקים שם בלילות הוא גונב סחורות וכספים על מנת למלא את קופת לח"י. הוא מגיע עם חוליית אופנועים בלילות.

לא כל הפעולות עולות יפה וכמה פעמים כמעט נתפס ע"י הבריטים. גם יצחק שמיר לומד את מלאכת פריצת העסקים ובשלבים מאוחרים יותר בחייו הדבר יסייע לו בפעילותו המבצעית במוסד הישראלי ( 1950-1960).

 הקמת מחלקת המודיעין של לח"י

נוכח הצלחותיו בפעילות מבצעית ומודעינית על יצחק חסון מוטלת המשימה להקים מחלקת מודיעין בלח"י .

בצילום : יצחק חסון בתקופת היותו מפקד המודיעין של הלח"י 

הוא מצליח ליצור קשר עם קצינים יהודים במשטרת המנדט המעבירים לו מידע חשוב . הישג נוסף שלו הוא השגת מידע מהמחלקה להאזנת סתר בבולשת הבריטית שם עובדים כמה שוטרי חרש יהודים. הוא יוצר רשת של מודיעים במערכת הרכבות המנדטורית. הלח"י יודע מעתה על כל  מועדי רכבות הנשק של הבריטים ובכמה מקרים מצליח לשדוד בחשאי מטעני נשק בדרך מחיפה לאלכסנדריה.

הפעילות של מחלקת המודיעין מועברת לירושלים שם הבולשת הבריטית פחות יעילה . יצחק חסון ואנשיו עוברים לירושלים ופועלים בחשאי.

כותב יצחק חסון בספר זיכרנותיו :" ירושלים עיר קשה ובניגוד להערכות מרכז לח"י  חברי לח"י רבים נתפסים" , ביניהם יצחק שמיר הנשלח למחנה מעצר באפריקה.

יצחק חסון ואנשיו נתונים כל הזמן במצודים של הבולשת הבריטית שפעילה מאד בירושלים , אך הם מצליחים כל הזמן להחליף דירות מסתור .  הוא יוצר לעצמו זהות כסטודנט באוניברסיטה העברית ומטעה את הבולשת הבריטית.

גם מהמצוד הבריטי הגדול ב"שבת השחורה" ב1946 מצליח יצחק חסון להימלט אנשי המודיעין של הלח"י לא נשארים חייבים הם מזהים את קצין הבולשת היעיל וילקינס (שהיה מומחה לענייני היישוב העברי ודיבר עברית שוטפת  לגמר והיה אחראי להרבה תפיסות של אנשי ההגנה, האצ"ל והלח"י ). בעקבות מידע של מחלקת המודיעין של לח"י מחסלים את קצין הבולשת וילקינס בירושלים. זו הייתה מכה קשה לבולשת הבריטית.

מבצעים למודיעין ואהבה

במחלקה ו' , מחלקת המודיעין של הלח"י מתחילה לעבוד רכזת מודיעין בשם שרה רכטמן שכונתה אז נורית. שרה רכטמן בת למשפחה ירושלמית, שהייתה אתלטית ושחקנית מכבי ירושלים בכדורסל. שרה הלא היא נורית בל"חי נשלחה לפגוש את המפקד החדש ולשמש כאשת הקשר שלו. בין המבצעים השונים של הלח"י תכנן יצחק חסון עם נורית לפרטיה את תוכנית הבריחה של קריינית הלח"י, גאולה כהן מבית החולים בירושלים, שם הוחזקה תחת שמירה בריטית.

בצילום : שרה חסון לבית רכטמן 

נורית הלא היא שרה רכטמן הופכת להיות החלוצה בקשרים עיתונאים מקומיים וחצוניים משום כישוריה והאנגלית הרהוטה שבפיה. היא משיגה מידע מודעיני רב ערך ללח"י. בזכות פעילותה של מחלקת המודיעין של הלח"י מצליחים לגלות את הקצין הבריטי רואי פאראן , שהיה אחראי  להריגתו של הנער אלכסנדר רובוביץ .

הפעילות המבצעית המשותפת מובילה לאהבה גדולה בין יצחק ונורית , הלא היא שרה רכטמן.  אחרי מלחמת השחרור הם מתחתנים.

חילוקי דעות עם מפקד הלח"י נתן ילין מור

יצחק חסון שהיה מאנשיו של יצחק שמיר לא מסתגל למנהיגותו של נתן ילין מור שהיה אמנם איש אשכולות אך פחות יעיל מבחינת מנהיגות וניהול.  המשמעת הארגונית בלח"י פוחתת ותחושותו של יצחק חסון אינה טובה. יצחק חסון מנסה לגייס לשורותיו ערבים נאמנים מהכפר אבו גוש שהוכיחו את עצמם בפעולות שונות לטובת הלח"י , אך נתן ילין מור מתנגד לשיתופם בארגון . יצחק חסון נפגע ממדיניותו של נתן ילין מור והזדהותו עם הלח"י הולכת ופוחתת.

החלה תקופת אי האמון בין יצחק חסון למרכז הלח"י, בעיקר על רקע אכזבתו מנתן ילין מור והסתייגותו מגיוס ערביי אבו גוש. המעניין הוא שלאחר קום המדינה , כאשר הלח"י לא היה קיים עוד , הפך נתן ילין מור ל"בוגד" איש מוחרם ומנודה בעיני רבים מנאמניו וומכבדיו מן העבר. הסיבה: פעילותו למען רעיון השלום עם הערבים הפלשתינים, תושבי הארץ הזו.

בצילום : נתן ילין מור 

מלחמת השחרור : התגייסות יצחק חסון לפלמ"ח

על רקע אכזבתו מנתן ילין מור הגיע באמצע 1947 יצחק חסון לסוף הדרך בלח"י.

יצחק חסון פונה למטה הפלמ"ח שם מגייס אותו חיים בר-לב לגדוד 9 של חטיבת הנג"ב של הפלמ"ח. יצחק חסון מסרב ללכת לקורס מפקדי מחלקות וממשיך ללחום כחייל מן השורה בקרבות הנגב הנצור מול הכוחות המצריים.

אחרי מלחמת העצמאות

את רצונו מילדות לעסוק בחקלאות הגשים בעיסוקו החדש של גידול שתילים למכירה בבאר שבע. הקים את המשתלה ברמת השרון, ולאחר מכן הקים את חברת "אתרי נוף", שעסקה בפיתוח סביבתי חקלאי, בהקמת פארקים ופרויקטים מיוחדים. בין הפרויקטים שביצע היו גן הפסגה ביפו העתיקה, חלקים נרחבים של גני יהושע בתל אביב, הגן הטרופי בפארק הירקון, גדר הערבה – גדר הגבול בין ישראל לבין ירדן מים המלח ועד אילת, מגרשי ספורט וגנים נוספים, והיה אחראי על הטיפול בצמחים בחלקה הצבאית בבית העלמין קריית שאול, בקריה בתל אביב ועוד.

בשנת 1976 הקים יצחק חסון את התנועה החילונית, שנועדה להיות תנועה אידאולוגית בניגוד לליגה נגד כפייה דתית, ומינה את פרופ' עוזי אורנן כיושב ראש של התנועה. בעקבות פירוקה בשנת 1980 הוקמה האגודה ההומניסטית החילונית בישראל, וחסון כיהן כיושב ראש שלה כל שנות קיומה, עד תחילת שנות ה-90. חסון יזם וערך את ביטאונה "ברירה הומניסטית", השתתף בקונגרסים בינלאומיים ויצר קשרים רבים עם גופים ואנשים בארץ ובעולם במטרה לקדם את האידאולוגיה ההומניסטית לרווחת החברה בישראל ולרווחת האנושות בכללה.

מקור :   יצחק חסון . הזקן ואני: סיפורו האישי של ראש המודיעין של הלח"י [מחלקה ו']", ברירות הוצאה לאור, 1993 ( עורכת הספר ד"ר אסי שרון) .

ראה גם : שרה חסון לבית רכטמן

ראה גם :נגד הזרם: איש הלח"י שהפך לאיש שלום – בלוג הספרייה הלאומית

בצילום : יצחק שמיר וילדיו בתקופת היותו איש מבצעים במוסד 1950-1960