מאת : דיאנה בחור ניר
ילד חרדי מצפת מוצא ברחוב ספר על מלחמת העולם השנייה, מאבד את אלוהים, מתגייס לשריון, מגלה את המדע, מגיע להרווארד ו־MIT, מקים חברה עם אבא של אשתו, חובר לענקי ביוטק, מוכר לסין אינסולין בעשרות מיליוני דולרים, זוכה בפרס יוקרתי ומתכנן לעצור את הדימומים המוחיים שהרגו את פרס. סיפורו הלא ייאמן ומעורר ההשראה של ד"ר שמוליק הס
הדרך מאלוהים למדע עוברת בשואה
החשיבה הרציונלית שהובילה את הס לשילוב של מדע עם עסקים היא בעצם, לדבריו, גם זו שהרחיקה אותו מאלוהים. "המרחק בין הישיבה למעבדה לא כל כך גדול, אבל את זה קל לי לומר בדיעבד", הוא מסביר. "גדלתי בבית שכלתני מאוד, וכך גם התייחסתי לדת — בלי רגשות. בישיבה היו לי ספקות בקשר לאלוהים, לכולם יש, אבל אני חושב שמה שהתחיל אצלי את ה'הידרדרות' היה העניין שלי בהיסטוריה. בגיל 13 או 14 מצאתי ברחוב ספר הכנה לבגרות בהיסטוריה, על מלחמת העולם השנייה, לקחתי אותו הביתה וקראתי. השואה ריתקה אותי מאז שאני זוכר את עצמי, והוקסמתי מכך שהספר הזה הציג את הכרונולוגיה של האירועים. לא היה בו אלוהים, רק מציאוּת ועובדות. קראתי בו שוב ושוב, זה כל כך ריתק אותי. ואחר כך הלכתי לספרייה וקראתי עוד ספרי היסטוריה, נהפכתי לפריק של היסטוריה. התחלתי לבלוע ספרי מחתרות, ביוגרפיות, לא חושב שיש דמות ציונית שלא קראתי את הביוגרפיה שלה, עד שנהפכתי כל כך טעון באידאולוגיה ציונית שרציתי להתגייס לקרבי. לא עשיתי את זה כדי לחזור בשאלה, חשבתי שאהיה דוגמה ומופת למי שיוצא מהצבא אותו הדבר כמו שנכנס. אז התגייסתי, ביקשתי קרבי, ושלחו אותי לשריון, לפלוגה איכותית מאוד. כולם שם דיברו על העתיד, מה כל אחד ילמד, ולי לא רק שאין בגרות, הצבא הכיר לי רק בארבע שנות לימוד, כאילו רק גמרתי גן חובה".
לכתבה המלאה של דיאנה בחור ניר