סיפור חייו של סרן איתמר גולני ז"ל  הבן הראשון של קיבוץ אפיקים ומראשוני הצנחנים

"בבוא איתמר ליחידה אמר: 'דע לך, אם אני נכנס לעניין הריני נכנס בכל רוחב הכתפיים'.
'בסדר', עניתי לו, זה לפי טעמי'.
'דע לך', הוסיף איתמר ואמר- רוחב הכתפיים של 58 סנטימטר'. מדדתי במבטי: 58 סנטימטר, אם לא יותר מזה.
'יהא כך', עניתי, 'פתח האווירון רחבו 60'. ואיתמר צורף ליחידה, ומשנכנס הרגשנו כולנו את רוחב כתפיו. חייך חיוך רחב, כרוחב כתפיו; כי הרגע היה גדול: הוא, איתמר, עומד להיות לצנחן".

כך מתאר יואל פלגי את הצטרפותו של איתמר גולני ליחידת הצנחנים. כעבור זמן קצר, ב-16/11/1948 ימות גולני בתאונת צניחה ויהפוך לחלל הראשון מקרב הצנחנים.

שני הציורים, הנישאים לגובה של כחמישה מטרים, ניצבים זה 63 שנה על קירותיו המערביים של אולם הספורט בקיבוץ אפיקים. באחד הציורים נראה חקלאי חסון העומד בשדה שיבולים ובידו חרמש. החקלאי הוא איתמר גולני, שלמרות שלא נולד בארץ, נחשב לבן הראשון של הקיבוץ. גולני נולד בצפון חבל אורל שברוסיה, אליו גורשו הוריו, רעיה ואריה (לובה), בשל פעילות ציונית וסוציאליסטית. בני הזוג הסכימו להמיר את העונש בגירוש מברית המועצות לצמיתות, ובשנת 1930 עברו יחד עם בנם איתמר, שהיה אז רק תינוק, מהקור הנורא של רוסיה אל החום היוקד של אזור הכנרת.

איתמר גולני התבלט במקצועות הספורט ובכושר מנהיגותו, והתגייס לצנחנים לאחר שלחם ופיקד בשורות הפלמ"ח. בשירות הצבאי צפו כי יטפס בסולם הפיקוד והדרגות, אך לגורל היו תכניות אחרות: במהלך אימון צניחה ב-16 בנובמבר 1948, הסתבכו מיתרי המצנח של הקיבוצניק הצעיר בכנף המטוס. לאחר דקות ארוכות שבהן היטלטל בין שמיים וארץ, חתך גולני את המיתרים והתרסק בים.

מותו היכה את הקיבוץ בהלם ולזכרו בנו החברים אולם ספורט על שמו – "בית איתמר". דמותו כאיכר קוצר חיטה צוירה משמאל לבמה שבקצה האולם. מימין לבמה צוירה דמות בגודל זהה של איש כנעני קדום, שגם הוא עובד בשדה החיטה, ונראה כי הכוונה היתה שגולני נחשב לממשיכו של אותו עובד אדמה כנעני.

במשך שנים ארוכות, רק חברי הקיבוץ וחובבי אמנות ושימור הכירו את הציורים, וכעת הוא זוכה לטיפולם של מומחי השימור במסגרת מיזם "ציוני דרך" של משרד ירושלים ומורשת בשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת. את סקר השימור עורך "יד בן צבי" במטרה לחשוף, לתעד, לשמר ולהציג את אמנות הקיר המתנוססת מאז המאה ה-19 ועד ימינו על קירות מבני ציבור ובבתים פרטים ברחבי הארץ.

 מקור וקרדיט : אלי אשכנזי , אתר וואלה

 מקור וקרדיט לצילומים : הצילומים הם של מאיר וקנין

סרן איתמר גולני ז"ל במלחמת העצמאות

כמפקד כיתה בפלמ"ח השתתף בחודש יוני 1947 בפעולת הראדאר על הכרמל, כמפקד מחלקה – ביום31.12.1947 בפעולה בבלד א-שייח' (כגמול על הרצח בבתי-הזיקוק), בחודש ינואר 1948, בהתקפה על בסיס כנופיות ליד שפרעם, ובחודש מרס, בהתקפה על כפר קנה, פיצוץ גשר ליד ג'נין בכביש ג'נין-חיפה, בהתקפה על כפר קעון (בסביבת טירת צבי), בקרב עם כנופיה על כביש עפולה-כפר יחזקאל, במיקוש באזור זרעין ובהתקפה על הכפר צנדלה באזור ג'נין. בחודש אפריל  1948השתתף בקרב על משמר העמק. משם יצא לניתוח, חזר בתפקיד מפקד פלוגה לגליל העליון והשתתף בפשיטה על כפר אודיסה שבלבנון ובפיצוץ ארמון אחמד בק (בסוף מאי, במלחמה הרשמית עם מדינות ערב), בכיבוש מלכיה, ואחר-כך בכיבוש אל-קובאב בדרך לירושלים.

בתקופת ההפוגה הראשונה שימש כמ"פ בדרגת סרן במשלטי לטרון. במבצע "דני" השתתף בכיבוש ענבה, ג'ימזו, ברפיליה ואל-בורג' ובהתקפה על פלוג'ה. האומץ, המרץ והכושר ששפעו ממנו דבקו באנשיו, שחיבבוהו והעריצוהו. משאת-נפשו היתה להשתלם אחרי המלחמה באוניברסיטה כדי להוסיף דעת לפיתוח כשרונו הפיוטי והספרותי. בהיותו בן 20 נשלח, בימי ההפוגה השנייה, להדריך בבית-הספר לקציני חיל-רגלים, ובכוח השפעתו עשו הקצינים גדולות בכיבוש הנגב. משם עבר באוקטובר למחנה הצנחנים. הוא עבר קורס צניחה, אך באחת הצניחות, ביום י"ד במרחשוון תש"ט (16.11.1948), קרה אסון, מצנחו לא נפתח, הוא נפל הימה וגופתו לא נמצאה.

להערכתו כאדם וכאיש-צבא הוקדשו דפים יפים בקובץ-הזיכרון "עשרה" של קיבוץ אפיקים. ליום-השנה הראשון הופיע בהוצאת "הקיבוץ המאוחד" ספרו "נפש ותהום", הכולל פרקים מעזבונו. בקיבוץ אפיקים הוקם "בית איתמר" ובו חדר זיכרון, אולם ספורט ובמה.

מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.

מקור : דף יזכור , משרד הביטחון