כמה דברים שלא ידעתם על סילבי קשת ז"ל

הרומן שלה עם עורך עיתון " הארץ" , גרשום שוקן

גרשום שוקן, עורך "הארץ", העריץ את כתיבתה. לפעמים היה נדמה שאין הוא יודע את נפשו. אחרי "גולדפינגר", " לא כל הנוצץ הוא גולדה" ו"עטרת הקוצים של גולדה", מגיב המערך בחרם מודעות על "הארץ".

בסופו של דבר מתגבשת סולחה. סילבי ממשיכה לעקוץ והפופולריות שלה גואה. "שוקן הציף אותה במכתבי אהבה לוהטים, הזמין אותה לשיחות נפש אינטימיות במשרדו", כתב יאיר קוטלר, שהיה עורך המשנה ב"הארץ", בספרו "כוח להשחית". לדבריו, הקדיש לה שוקן שירים בכתב ידו לפני שקובצו ב"שירים לעת מצוא" שכתב תחת השם רוברט פוזן.

שוקן מרעיף עליה מכתבי אהבה וזרי פרחים. מדי פעם, כך קוטלר, היו השניים מבקרים בדירתם המשותפת של שוקן וידועתו בציבור, מזכירתו לשעבר יהודית יונה, כאשר שהתה בחו"ל.

כל זה נמשך כמה חודשים, עד ששוקן מתבלבל בחיזורים. זר הפרחים של סילבי מגיע ליונה ולהפך. הידועה מגיבה ב"אני או היא". שוקן אינו יכול להרשות לעצמו פרידה שנייה, לאחר שנטש את אשתו שולמית לבית פרסיץ.

מרגע שמתגלה הקשר הופך האוהב לאויב. שוקן מצפה שהיא תתפטר מרצון ואם לא, הוא יעשה זאת במקומה. "יש לי בעיות עם יהודית", הוא אומר לקוטלר ומבקש ממנו לפטר אותה. קוטלר מסרב: "לא אפטר את סילבי בגלל בעיותיך האישיות". היא נשארת בינתיים, אך מתחילה לחוות גיהנום.

"מרגע זה החל שוקן למרר את חייה של סילבי, להתעלל בה כסאדיסט, להפעיל עליה לחצים ברוטליים שתתפטר בשקט, לפסול את מאמריה". קוטלר מציע לה לדבריו תמיכה וסיוע במשפט נגד שוקן, אך היא דוחה: "איני יכולה להיאבק בו. אין לי כוחות נפשיים לכך. אני מקיאה דם. יש לי התקף של אולקוס". שוקן ניצח. בסוף 70' פרשה קשת מ"הארץ" ללא פיצויים.

למרות שהיתה מוחרמת ב"ידיעות" מאז שעזבה ל"הארץ", נקלטה שם מחדש. נכון שיש שם מי שאורב לה, אבל אי אפשר לדחות את הנדוניה. סילבי קשת מביאה לא רק את עצמה אלא גם את שם מדורה.

חוסר הנאמנות של סליבי קשת לבעלה הראשון, צבי קשת

כשהכירו במלחמת השחרור היא היתה פקידה במטה הגדוד, הוא היה מ"מ.

איזה רושם היא עשתה עליך?
"משכה אותי והתאהבתי בה. אני חושב שגם היא התאהבה בי".

מה משך אותך?
"לא יודע, אבל היתה לי אז חברה ועזבתי אותה בשביל סילבי".

הם התחתנו במרס 49'. על פניו זה נראה חיבור בין צ'לנית מהפילהרמונית בוינה לכורה פחם אוזבקי. אבל ייתכן שגרטה גרבו, האירופית, הדקה, רצתה למצוא כאן את העוגן הישראלי שלה. היא, האוטודידקטית שסיימה רק יסודי, זקוקה לצבר שיודע לעשות דברים בידיים, שיהיה גדר הפרדה בינה לבין הסחבקיות הנגענית, שילמד אותה לא להזדעזע מישראלים שאומרים "חרא" עם כל דבר.

עכשיו, כבר סילבי קשת, היא חוזרת לחיפה כדי שצביקה ישלים בטכניון לימודי הנדסת מכונות שנקטעו בגלל המלחמה. כשהוא לומד היא עובדת כפקידה בחברת החשמל. גרים אצל הוריה. "החיים היו טובים", הוא אומר, "אני לא אחד שרב". כשהוא מסיים את הטכניון הם עוברים לתל אביב.

קופה מסוימת גרו הקשתים ברחוב בן יהודה, מול הבית של עורך "העולם הזה". מדי פעם היה אבנרי מבקר אצלם. "אלה היו נישואים מוזרים", אומר אבנרי. "הוא היה מאוד מעשי, היא היתה בעלת גישה אינטלקטואלית".

מה החזיק את הנישואים האלה? היא היתה חסרת ביטחון, ייתכן שהוא השרה עליה ביטחון, גורס אבנרי. "לא זיהיתי מתיחות ביניהם, אבל בפירוש אי התאמה". נולדה להם בת, שרון, ואז הציפור מתעופפת מעמודי "העולם הזה" ומתחילה ללחוש על אוזנו של הבעל. בזמן שסילבי קשת עוברת ל"ידיעות", הברנז'ה, אז עוד לא קראו לה ביצה, מתחילה לזמזם.

אם גרבו עשתה רומנטיקה עם שותפים לסט, לקשת מייחסים קשרים עם שותפים למקצוע. "למרות שסיפרו לי, ואל תחשוב שלא סיפרו לי", אומר צביקה קשת, "לא חשדתי בכלום. לא האמנתי. הייתי מאוהב בה וחשבתי שהכל סיפורי קנאה".

אמרת לה מה אומרים?
"לא. זה היה מיותר. עד שיום אחד היא באה וסיפרה לי לבד. או במילים שלה: 'צביקה, לא הייתי נאמנה לך'".

איך הגבת?
"שאלתי עם מי והיא ענתה:'מה זה חשוב?'. אז התחלתי לנחש והיא אישרה לי. הלכתי אל הראשון והוא סיפר לי על השאר".

מי היו השאר? צביקה פונה אל המחשב שלו. דאבל קליק על קובץ "עובדות ישנות", דאבל קליק על עמוד שמונה. על המסך מופיעה טבלה עם רשימה ארוכה של שמות. מוקפדת. ליד אלה שאינם כבר איתנו מצוין ז"ל. "זאת רשימה שהגיעה אלי מכל מיני כיוונים", הוא אומר. ואכן, השמות מגוונים, כולל קולגות. ליד אחד סימן שאלה.

למה סימן השאלה?
"כי אני לא בטוח".

היו שמועות גם על דיין.
"היא רק אמרה שהוא רצה".

מה היה הקסם שלה?

"היא היתה עיתונאית מאוד מבוקשת. נחמדה. לא יפהפייה, אבל שרמנטית. לבבית. תראה לי גבר שלא מוכן".

אבל איך כל זה התאפשר, הרי הייתם נשואים?

"הייתי מ"פ בחטיבה 3. 70 יום בשנה מילואים. עם כל ערבי שהיה תוקע נאד בגבול היו מקפיצים אותנו. אז לה היתה דירה ובעל שלא בבית. יותר טוב מזה?".

איך אחרי כל החשדות שלך המשכתם הלאה?
"זה כבר התפוצץ בינינו. המשכנו לחיות יחד עוד שש שנים. אמרו לי:'תתגרש, מה אתה צריך אותה?', ולא יכולתי".

למה?
"אהבתי אותה. נתתי בה את כל האמון וזה התפוצץ לי בפנים. הרגשתי כמו שמוק. אבל החיים כבר לא היו חיים. הייתי ממרר לה את החיים".