גבורתו של ישראל שומר בקיבוץ כפר עזה : לוקח סכין ויוצא להילחם על הבית

יחסי הכוחות בכפר עזה היו הקיצוניים ביותר, לרעת הצד הישראלי: בשעות הראשונות הגנו עליו 14 אנשי כיתת הכוננות, כולם תושבי הקיבוץ, ומולם 250 מחבלים. שבעה מחברי כיתת הכוננות, מחציתה, נהרגו. בכפר עזה עצמו לא היה בשעות הראשונות ולו חייל אחד בתפקיד. צה"ל הוציא לפני קרוב לעשור את המוצבים המחלקתיים מתוך היישובים והעביר את הכוחות למחנות צבאיים גדולים יותר, סמוכים — אבל המוצבים הללו היו תחת מתקפה בעצמם, ובשעות הראשונות התקשו לסייע בהגנה על היישובים, משימתם העיקרית.

בעצם, היה בכפר עזה חייל אחד: תושב הקיבוץ, תת־אלוף ישראל שומר. תא"ל שומר, מפקד אוגדת מילואים בפיקוד הצפון (וקצין שהצטיין לאורך המלחמה) יצא אז לחופשת סוף השבוע בבית, שני קילומטרים מגבול הרצועה, בלי נשקו האישי. בתחילת המתקפה של הנוחבות מחמאס הוא יצא מביתו להילחם כשהוא חמוש בסכין מטבח. רק אחר כך הצטייד בנשק שלקח מאחד הנפגעים בקרב.

המחבלים יודעים היכן הנשקייה, לפי התחקיר ייתכן שממידע שמסרו להם פועלים עזתים שעבדו בקיבוץ. חברי כיתת הכוננות קופצים לנשקייה לקחת את רוביהם הנעולים, אך גם המחבלים רצים לשם כדי לשתק אותה, ובמקום מתפתחים קרבות קשים. באחד מהם משתתף תושב הקיבוץ ומפקד אוגדה 146, תא"ל ישראל שומר. הוא מספיק בשעה 6:40 להתקשר לרמטכ"ל הרצי הלוי ולאלוף הפיקוד ירון פינקלמן ומדווח להם על המתרחש.

בשבת בבוקר שומר קם בביתו מוקף בנוח'בה. הוא לוקח גרזן, לוקח סכין ויוצא להילחם על הבית. האישה והילדים בממ"ד. תוך כדי הוא מרים טלפון לקצין האג"ם שלו ונותן לו הוראה לגייס את כל האוגדה. עכשיו. מיד. לא לבקש אישור מאף אחד. אחר כך אורי גורדין, מפקד פיקוד הצפון, אישר את זה בדיעבד. הוא אומר לקצין האג"ם שהוא לא יודע מתי הוא יצליח להגיע לצפון, אבל שכולם יתגייסו עכשיו. הוא מבין את הסיטואציה". הוא מפקד אוגדה 146, אוגדת מילואים איכותית ועוצמתית בצפון.     

ישראל שומר מתגורר בקיבוץ כפר עזה מאז היותו בן 23. הוא נשוי ליפעת ואב לשלושה.

במאי 2024 במהלך מלחמת חרבות ברזל, החליט הרמטכ"ל הרצי הלוי על מינויו של שומר לראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים במטכ"ל, וביוני 2024 הוא נכנס לתפקיד..

גיסו של שומר, יובל סלומון, נהרג בשכונת הצעירים של כפר עזה ב-7 באוקטובר. 

79 מתושבי כפר עזה נרצחו, 18 נחטפו

תמלול הראיון בוידאו עם ישראל שומר,  בשנת 2024

"שבת, אני שש ועשרה כבר קם לרוץ.  עוד בבית? -קפה, בבית. קם, מתארגן לריצת בוקר של שבת

ב-06:29 יש מטחים מטורפים שאנחנו שומעים.  ב-06:31, אני זוכר טוב כי הסתכלתי גם על השעון,  אני הולך פה לחלון, ואנחנו רואים פשוט שני מצנחים ממונעים, ממש מעט ליד הבית.  פשוט מגיעים ונוחתים 90 מטר מהבית.  תמונה שלא משתמעת לשתי פנים. –

הבנתי מיד.  לא הבנתי את סדר הגודל.

הבנתי אבל שזו פשיטה על כפר עזה. 

 כבר  23 שנה מתגורר בקיבוץ כפר עזה, מאות מטרים מגבול הרצועה,  עם אשתו יפעת ושלושת ילדיו. 

הם היו נעולים בממ"ד,  נועלים את עצמם בממ"ד עם יפעת והילדים.  פה הם יושבים הרבה שעות.  נעולים. 

מצלם את שני המצנחים,  עושה כמה טלפונים כדי להפעיל את הצבא.  אתם רמ" ח מבצעים לשעבר? -כן,  אתה יודע למי להתקשר? -אני יודע למי להתקשר.  ומה אומרים לך בצד שני? -לא כולם מבינים. זה שלב מאוד מוקדם..

אני מפיל אסימונים בצבא לכמה אנשים.  אמרתי להם, אני יוצא להילחם, אני בלי נשק,  אני חובר לכיתת הכוננות ואני אתן תמונת מצב בהמשך. 

ויפעת רעיתך  כאן -כן.  יפעת  פה עם הילדים.  ואני אומר לבן  עמרי, תביא לי סכין? אני בלי נשק.  סכין? -סכין. כן. 

אני יוצא עם הבגדי ספורט והסכין החוצה.  גם בשלב מסוים, באזור 9, אומרים לי, הם פה  גם בבית שלי .  יש גם ירי.  ההחלטה שקיבלתי להמשיך להילחם באה מהמקום של להגיע למחבלים,  להציל את כל מי שאני יכול.  ואין שום רגע שאתה חושש שמישהו ייכנס להם לממ"ד?  יש את החשש הזה, אבל אני נלחם.  האינסטינקט של בן אדם זה קודם כול בוא אני אשמור על המשפחה שלי.  האינסטינקט שלי היה לצאת, להילחם ולהגן על הקיבוץ, על הבית ועל כל מי שאני רק יכול. 

למרות שהבית הוא 50 מטר מהגדר של הקיבוץ,  הוא מכניס את המשפחה לממ"ד ומחליט לצאת ללא נשק. 

 הקיבוץ שורץ מחבלים והוא יוצא כמו קומנדו של איש אחד. 

איפה אתה נתקל בפעם ראשונה?  בפעם ראשונה אני נתקל משהו כמו 300 מטר מפה.  אני על בגדי ספורט עם סכין.  מתחבר אליי מישהו נוסף עם אקדח  ואנחנו נתקלים במחבל ראשון שעל מדים.  בהתחלה אנחנו חושבים שהוא חבר כיתת כוננות, הוא על מדי צה"ל.  הקלצ'ניקוב שלו נמצא מאחורה, אז אנחנו לא מזהים את זה.  איך שאני מבין שהוא עושה תנועות, אני אומר לו, "תירה בו, זה מחבל".  ומתחילים לבצע עלינו ירי, אנחנו מתפצלים ומאותו רגע אני בעצם לבד.  אחרי מספר דקות יש שני חבר'ה שמגיעים עם נשק. 

אחד מהם פצוע, שנפגע גם מהחבר'ה בכיתת כוננות  ואני לוקח מאחד מהם את הנשק. 

היו פה קרבות קשים ומכאן יש לנו פשוט היתקלויות עם ירי  של כמות מחבלים גדולה מאחורי השיחים פה. 

תופסים עמדה פה, פה, מהצד השני של הבית  ומכאן הם באים ככה ואנחנו הורגים אותם פה,  הם פה כבר נופלים אחד על השני כאן.

 כמה הרגתם  פה? -ארבעה ואחרי זה עוד שניים, שישה. 

אז עשיתם להם כזה… -כן, משהו, סמטת מוות. 

כמה מחבלי אויב היה בתוך הקיבוץ? -אני מעריך בין 100 ל-130 מחבלים לפחות.  וכמה אתם הייתם? -14 אנשים,  ששניים מתוכם

פצועים.  ואז אני מחליט את ההחלטה המעניינת,  אני אומר למ"פ שאנחנו לוקחים את הפצועים אליי הביתה.  הוא מחליט שהממ"ד שלו, עם אשתו והילדים, יהפוך לתאג"ד,  תחנת איסוף פצועים. 

מפה וקצת עוד שער…  שני מקומות הם שמו מטענים, ממש מול הבית,  ונכנסו גם עם האופנועים וגם עם הפיק-אפים, הטויוטות.

נכנסו הביתה אלי וירו ולא נכנסו לממ"ד. 

 אתה מפנה לפה פצועים? -כן.  ואתה מוציא את  יפעת אשתך מהממ"ד. כן

 אני מבקש מיפעת  שתפעיל  עזרה ראשונה.  היינו צריכים תחבושות לחיילים ו…  הם מתחילים פה לתפעל את העניינים.  איך הילדים באירוע? -גיבורים גדולים. מדהימים.  שקטים, קרי רוח, לא בוכים. גילי מביאה מים לחיילים.  מעיין שואל אם הם צריכים, מביא להם חטיפים מהארון, כשהיה בו ירי,  ואני יוצא החוצה ואני חובר לכוח של צנחנים.  אני עולה על מדים פה,  פעם ראשונה שהם רואים שאני תת-אלוף… 

תוך כדי הלחימה בקיבוץ, ב-08:30, על דעת עצמו ובלי לקבל שום אישור,  הוא הקפיץ את האוגדה שלו 30,000 איש לצפון. 

79 מתושבי כפר עזה נרצחו, 18 נחטפו