ימי צפת

פרעות תרפ"ט , 1929

" זיכרון הילדות הראשון שלי הנו ממאורעות תרפ"ט. ב29 באוגוסט 1929 פרעו הערבים ביהודי צפת. אבא היה באותו זמן בנהריים. אחותי נעמי ואני היינו בביתנו בצפת."

"כשהחלו המהומות אמא עברה איתנו לבית ידידים. הבית היה בן שתי קומות . הידידים גרו בקומת הקרקע ואנחנו התארחנו בקומה השנייה. הערבים ערמו גל אבנים על המדרגות החיצוניות שהובילו לכניסה אלינו , ממש על סף דלתנו, כדי שלא נוכל לפתוח את הדלת ולהימלט, והבעירו את הבית כדי לשרוף אותנו חיים. הידידים הצליחו להגיע אלינו מתוך הבית והורידו אותנו לקומת הקרקע. ברחוב עברו פליטים יהודים , בניהם היו אחיה של אמי , דודי אלכסנדר ובן דודי זאב סגל. הם פרצו לקומת הקרקע וחילצו אותנו מן הבית הבוער, המוקף באספסוף פורעים ".

"הצטרפנו לשיירה של יהודים פליטי הפוגרום. אחותי ואני על כתפי המבוגרים. השיירה התנהלה לאטה, מלווה שוטרים בדרכה לסראייה, בניין הממשל מימי הטורקי. לפני שער הכניסה לחצר הסארייה חנתה מכונית משוריינת, וחייל בריטי שניצב בצריח המכונית הלם בקת רובהו על ראשו של דודי שנשא אותי על כתפיו ושנינו נפלנו. אחרים גררו אותנו פנימה."

"בחצר, תחת כיפת השמיים , התגודדו היהודים- נשים , זקנים , וטף. הצפיפות הייתה ללא נשוא ואנשים נמחצו. הצמא והרעב הציקו עד אפיסת כוחות. ערבי נושא נאד מים על גבו , מלווה בשוטר , סבב בין הפליטים ומבלי לעצור , כשהוא מפלס את דרכו בין הפליטים , חילק מים. אחרין נשרכו פליטים צמאים , ונאבקו על הסיכוי לגמוע ולו לגימה אחת מנאד המים . בלילה נזרק רימון אל בין האנשים הצפופים , ושוטרים ערבים ירו אל הקהל. ראית גיצים, אלפי גיצים זוהרים, ושמעתי צרחות של נפגעים ושל הקהל כולו. הכול צרחו. היו הרוגים ופצועים."

"לאחר יום או יומיים הופיע אבא . הוא בא כמושיע. לבוש מכנסי רכיבה, מגפי עור לרגליו, ואקדח חבוי בכליו. בחברתו היה שוטר יהודי. הם העלו אותנו למשאית ונסענו לכפר יחזקאל. מכפר יחזקל עברנו למושב העובדים באר טוביה , הייתי אז בן שש."

ימי באר טוביה

"בימים ההם הייתה באר טוביה היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל, מבודדת ומוקפת כפרים ערביים רבים. היישוב היהודי הקרוב ביותר אליה היה גדרה . לא היה חשמל , לא היו כבישים, ולא היה טלפון. אנחנו , הילדים , הסתובבנו יחפים וחצי ערומים."

"היינו עניים ואורח חיינו היה סגפני . בעצם רק הצרכים הבסיסיים באו על סיפוקם ביישוב הנידח , המוקף והמבודד הזה. אבל להורנו הייתה רגישות מיוחדת לצורכי ילדיהם . הכפר לא היה רק קהילה מלוכדת אלא קולקטיב אמיתי , והיחסים ששררו בו היו כמעט משפחתיים".

"בלילות לאורה של מנורת נפט היינו קוראים עמוק אל תוך הלילה. הורינו לא חסכו ולא קימצו בכסף לרכישת ספרים, וספריית הכפר רכשה את מיטב הספרים והמבחר היה גדול. בלילות החורף הארוכים והקור מקפיא העצמות קראתי הודות למנורת הנפט הנפלאה. עד היום יש לטולסטוי ריח של נפט בזיכרוני ".

מאורעות 1936

אתתים

"מתחת למיטתי היו מוסתרים רובים . בלילה הוציאו אותם מ"סליקים" והתחילו לחלקם למושביניקים".

"לא עבר זמן רב ואל המושב בא מדריך איתות מההגנה. הוא ארגן קורס ולימד אותנו, הילדים , קשר מורס. בשעות היום באמצעות הליוגרף , מכשיר הפועל על בסיס קרני השמש, ובלילה באמצעות פנס מורס חשמלי. הוקמו תחנות איתות על גגות בית הספר ובריכות המים. כל הילדים , בנים ובנות שימשו אתתים. נחלקנו לקבוצות של שלושה, ולכל קבוצה נקבעה תורנות ביום קבוע ובשבוע. בליל התורנות לא ישנו בבית , אלא התייצבנו על גג בית הספר או הבריכה למשמרת הלילה. אנחנו היינו האתתים של באר טוביה, וקיימנו את הקשר של באר טוביה במאורעות 1936 . הערבים מסביבנו היו במרחק של ק"מ או שניים. הרגשנו כמו חיילים בחזית ! במשך שנים לאחר המאורעות עדיין היינו מי שקיימו את הקשר של הכפר עם העולם החיצוני ."

"בבאר טוביה התעסקנו בנשק משחר ילדותנו. ידעתי לפרק ולהרכיב מקלעים ורובים עד הקפיץ האחרון כבר כשהייתי בן עשר."

מפתח טנק המרכבה כבר פיתח המצאות מקוריות בהיותו ילד בבאר טוביה

הילד ישראל טל וחברו אורי רום זכו להוקרת כל באר טוביה כי הצליחו לפתח מכשיר ירי לחיסול מכת החפרפרות בשדות באר טוביה. " הכפר נתן לנו בית מלאכה עם מלחציים וכלי עבודה של מסגרות , וייצרנו עשרות להשמדת חפרפרות בשדות . ועדת הירקות של באר טוביה אימצה אותנו . אני עסקתי בעבודה הזו של השמדת חפרפרות בתפקיד מלא במשך חודשים". בזכות ההמצאה והתושייה של ישראל טל תוך כמה חודשים באר טוביה נפטרה ממכת החפרפרות – לתמיד.

"הכפר היה מאד הוגן כלפי החליטו לתת לי פרס, סוג של בונוס . נתנו לי 9 לירות. זה היה המון כסף אז. הייתה יוזמה של הכפר לרשום את המכשיר כפטנט. היתה החלטה לשלוח אותי לטכניון , אבל לא הסכמתי , רציתי להתגייס לצבא הבריטי. לשם- לצבא ולמלחמה – נמשכתי" .

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.

במלחמת יום הכיפורים היה יאיר טל סגן מפקד פלוגה בגדוד 9 המהולל בגיזרה הצפונית של התעלה,

קישור להוצאה לאור