" ישבתי עם חבר, ושמעתי ממנו סיפור מרגש ועצוב. החבר, אחד האנשים המדהימים שיש, אבל באמת איש מיוחד שבמיוחדים, רץ כל ערב בפאתי העיר.
ערב אחד הוא רץ עם אוזניות, ומרגיש מישהו רץ מאחוריו, הוא מגביר, האחר מגביר, הוא מעט האחר מעט. הוא מסתובב ורואה ילד בן 12 עם אוזניות. שואל הכל בסדר?"
הילד עונה, כן אני גם רץ, אפשר לרוץ איתך? בטח, עונה החבר. רצים אחד ליד השני כל אחד במוזיקה שלו. הילד מסמן שהוא רוצה לדבר והם מתחילים לדבר. הילד מספר שהוא מתאמן בריצה לקראת מבחנים לקבוצת הכדורסל. ממשיכים לרוץ ולדבר, והילד מבקש לרוץ איתו גם מחר. החבר אומר, נראה, ושוכח מהדבר.
למחרת כשהוא מגיע לרוץ, החבר רואה את הילד מחכה בהתחלת השביל. וככה שוב הם רצים ומדברים, ואז הילד אומר שמחר הוא לא ירוץ כי הוא הולך ל- 'קייטנת יתומים'. החבר שואל, אתה יתום? הילד עונה, כן אבא שלי נהרג לפני חצי שנה בעזה. והילד גם מסביר, בהתחלה היה לי מאוד קשה, אבל עכשיו אני בסדר.
הילד ממשיך ואומר, יש לי חברים, אני עושה ספורט, עוזר לאמא, ומתאמן לכדורסל, אני בסדר. החבר כמובן חוזר ויוצר קשר עם האמא, שמאשרת את דברי הילד. מאז פעמיים בשבוע החבר רץ ומשוחח עם הילד המקסים…
ami
