סיפור חייה וגבורתה של הלנה שרה בלם, חסידת אומות העולם שעברה לגור בישראל

הלנה שרה בלם (1915 – 1995) הייתה חסידת אומות העולם.

נולדה באוקראינה.

עם כניסת הגרמנים לבוריסלב, משפחתה החביאה שני יהודים בביתם ודאגה להם למזון במשך כשבועיים. בהמשך המלחמה, הסתירה יהודים נוספים בביתם והבריחה מזון ליהודים שהסתתרו ביער.

בתחילת 1943 הסתירה משפחתה של בלם כ-30 יהודים. הדבר עורר את סקרנותם של השכנים, וחלק מהיהודים נתפסו וחזרו לגטו. אביה החורג היה סוציאליסט אתאיסט ונרצח ע"י קבוצת לאומנים אוקראיניים. לאחר הרצח, בלם החליפה את אביה בעבודתו במכרה, אספה מידע על האקציות הקרובות ביהודים ודאגה להבריח עבורם תרופות ומזון.

באביב 1944 הגיעו לביתה של בלם שני גרמנים בלווי אנשי מליציה אוקראיניים בחיפוש אחר יהודים. הם לא מצאו את היהודים שהסתתרו בדירתה אך לקחו איתם את בלם, אימה ושכנה נוספת לחקירה בעינויים. בלם ואימה לא מסרו כל מידע בחקירתן והן הועברו אל המשטרה הגרמנית. הן קיבלו הודעה שהן נידונו למוות,

על אף החקירה האלימה ועל אף שחוקריה איימו עליה בעונש מוות, לא פצתה הלנה את פיה ולא הסגירה את היהודים שהסתירה; זאת גם לאחר שהודיעו לה על מועד ביצוע גזר הדין. גרמני שעבד עם אביה ערב המלחמה, התערב לטובתה של הלנה, והיא הועברה למחנה עבודה ליד לבוב שבו שהתה עוד חודשים מספר עד לשחרור האזור על ידי הצבא האדום.

בתום המלחמה שבה הלנה לבוריסלב, ושם פגשה את משה בלם, שאותו החביאה מפני הגרמנים. למשה, שהיה אז בן 46 ושרד את המלחמה , נודע שאשתו, שני ילדיו ויתר משפחתו נרצחו במלחמה, וב-1946 הוא נישא להלנה. לאור פעילותו הציונית, נאסר משה ונדון לעבודת פרך, ואילו הלנה הוגלתה לשטח ברית-המועצות. רק ב-1948 הצליחו השניים לחזור לפולין, והם שבו ונפגשו בוורשה. בשנים הבאות הם התגוררו במקומות יישוב שונים, ובספטמבר 1957 עלו לישראל.

בארץ הם קבעו את מושבם בבני ברק. הלנה התגיירה ומעתה נקראה בשם שרה. בשנים הראשונות חוו שרה ומשה קשיי קליטה, ולעבר שרה אף הושמעו כינויים כגון "גויה". חרף הקשיים ובזכות אהבתה הרבה למדינת ישראל ולעם היהודי, הקימו שרה ומשה בית כנסת בבני ברק. בית הכנסת קרוי על שמה – "אוהל שרה",

ב-1964 הוכרה ע"י יד ושם כחסידת אומות העולם.

ב-1995 נפטרה.

מקורות המידע

מקור 1

מקור 2