"אנשי הפלוגה שבאנו להחליף החלו להוציא ולרכז את תרמיליהם. זה שלושה חודשים הם בחזית . מדיהם היו ספוגים בוץ , נעליהם מתפוררות , רובם מגודלי זקן. הסרן , שפיקד על העמדה , לווינסקי שמו אבל כולם קראו לו בנחמין , יהודי פולני ששפת אימו צרפתית, זחל ויצא מן השוחה וקידם את פנינו"
הפשיסטים ירו . אנשינו ירו מאחור, ואני ידעתי היטב שאני נמצא בתווך .
באותו רגע ראיתי את את סרן בנחמין מאותת לי בזרועו להסתער. בנחמין כרע על ברכיו ועל פניו מין הבעה של שביעות רצון ממזרית, וירה בתשומת לב באקדחו האוטומטי לעבר רשף הרובים. המג"ד חורחה נפצע במטח הראשון ושכב אי שם. כרעתי ליד סרן בנחמין ושלפתי את הנצרה מן הרימון השלישי שלי והטלתי אותו . אה!! אין ספק שהפעם עשיתי זאת כהלכה. הרימון התפוצץ מאחורי חומת המגן, בדיוק בפינה , קרוב מאוד לעמדת המקלע.
סרן בנחמין קפץ על רגליו וצעק "קדימה ! הסתער!" .
לוחמי המילציה בפיקודו של סגן ג'ורג' אורוול הצליח לאחר קרב קשה לדלג מעל חומת המגן ולכבוש את עמדות המקלע של הפשיסטים.. היו להם אבדות כבדות ולא קיבלו סיוע ובסופו של דבר נאלצו לסגת. אבל ההתקפה הייתה מוצלחת כי הפשיסטים נאלצו להסיט כוחות מן העבר האחר של אואסקה, שם התחדשה מתקפת האנרכיסטים.
The captain of Orwell’s unit, Benjamin Lewinski,
היו מחלוקות פוליטיות בין לוחמי ספרד, ולמליצית POUM לה התנגדו הקומוניסטים הרוסים והסטליניסטים הספרדים. לפיכך נטל סרן לוינסקי זהות חדשה של קפטן צרפתי ברנרד לאנוי בפירוק דיוויזיית POUM במאי 1937 בברצלונה והתנדב שוב במלחמת האזרחים בבריגדות הבינלאומיות באלבסטה. בזכות גבורתו ומנהיגתו של בנימין לווינסקי הוא קודם להיות מג"ד במלחמת האזרחים . בדצמבר 1938 חזר לצרפת, שם סירבולהעניק לו לקבל דרכון פולני על ידי הקונסוליה הפולנית, ולכן הוא נחשב חסר אזרחות על ידי הצרפתים. סירוב זה הציל את חייו וכך הוא לא נרצח בשואה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, הוא התנדב לשירות צבאי ב-Regiments de marche de volontaires étrangers והושאל למנדט חבר הלאומים הצרפתי של סוריה ב-1940. לאחר הניצחון הגרמני על צרפת ב-1940, היו הכוחות הצרפתיים בסוריה ובלבנון כפופים למשטר וישי, אשר חויב בהסכם שביתת הנשק לעמוד לצד הרייך הגרמני. אבל סרן לוינסקי רצה להילחם בגרמנים, אז הוא ערק מהיחידה שלו וניסה להימלט לטורקיה. מאוחר יותר , בשנת 1941, הוא ברח לבריטים בארץ ישראל והתגורר מספר חודשים בתל אביב . אחר כך גוייס על ידי הברים למלחמה בחזית המערבית במצרים.
בתחילת 1942 שובצה החטיבה ה-13 בה שירת למחנה ה-8 הבריטי והשתתפה בלחימה בצפון אפריקה. לוינסקי השתייך ליחידה הצרפתית שעצרה את התקדמות החיילים הגרמנים -איטלקים למצרים במשך שבועיים בקרב ביר חכים ב-1942. בעקבות זאת , בסוף 1942, נאלצו חיילי הציר בתוניסיה להיכנע.
יחידתו של לוינסקי הועברה לדרום צרפת המשוחררת באוגוסט 1944 והוא שוחרר על פי האמנה.
כאשר חזר לצרפת התברר לו כי כל משפחתו נשלחה על ידי המשטרה הצרפתית והנאצים לאושוויץ.
מקור :
ג'ורג' אורוול: הומאז' לקטלוניה, מהדורה אמריקאית 1952
לוינסקי עצמו גילה במקרה רק ב-1986, כשגר בעיר ניצה ועבד כמנהל בית המלון, שחברו לשעבר אריק בלייר, המכונה ג'ורג' אורוול, כבר פרסם את הספר "הומאז' לקטלוניה" ב-1938, בו הוא גם מופיע כמפקד פלוגה אמיץ במלחמת האזרחים בספרד. .