על הספר האוטוביוגרפי "שכבות שקופות"

 דבי (דבורה) שפריר קרת , שכבות שקופות, 2021

בגיל שש מחברת הספר שפרה מבינה לראשונה שאמהּ מסתירה סוד גדול. ככל שהיא מתבגרת הסוד מורגש היטב בין המילים ובלעדיהן ומתחיל לגבות את מחיר הסירוב לחשיפתו. המחשבה על הסוד אינה מרפה ממנה והיא יוצאת למסע לחשיפתו.

מהו הסוד שהועבר כמטען מתגלגל ומכביד, שמקורו בסבתא עלומה אשר נכדתה לא הכירה? מה תאפשר לנכדה התרת הסוד, שהתרחש בדור שלא חייתה בו? האם הדיבור הגלוי יַקנה לה את זהותה ויחזק את השושלת הנשית?
בשפה רהוטה, צבעונית ועשירה ובארבעה קולות ייחודיים דבי שפריר קרת פורשת בפנינו סיפור מסע מרתק של ארבע נשים. כל אחת מהנשים מושפעת מהסוד באופן שונה ודומה גם יחד. דבי מובילה במיומנות את קוראיה במסעה המטלטל של הצעירה בנשים, אשר בניגוד לבוגרות ממנה – אינה מוכנה לוותר על גילוי האמת, חשיפת הסוד אל האור, ושחרור המטען הבין דורי המכביד והמעיק – עד לרגע הסיום שמציע מעט נחמה.

 דבי (דבורה) שפריר קרת , שכבות שקופות, 2021

מדובר על ספר אישי מאוד, עם אלמנטים אוטוביוגרפיים: ״תמצית הסיפור האמיתי שלי היא שלאמא שלי לא הייתה משפחה, היא ננטשה על-ידי אִימהּ  היהודיה בעיר ריגה , הועברנה לגרמניה והושמה בבית יתומים נוצרי. אמי לא הסכימה לדבר על כך.

"ואז אמא גילתה לי את מגירת הסודות": אמה של מעין קרת יצאה לפענח תעלומה משפחתית

דבי שפריר קרת ניסתה להבין במשך שנים מי היו הסבא והסבתא שלה ונענתה בחומת שתיקה. בספר שכתבה היא מתארת את המסע הארוך שעברה עד לחשיפת הזהות המפתיעה של משפחתה, ומסבירה איך העובדה שסבתה נטשה את אמה השפיעה עליה כאם: "חשבתי שאפשר לשחרר ילדה בת 15 לעולם הגדול ולסמוך עליה"

"אבא, איפה המשפחה של אמא? למה אין לה הורים כמו שיש לך?", שאלה דבורה'לה זייפרט בת השש את אביה, יעקב. היא ניצלה שעת כושר כשאמה לא הייתה בסביבה ושאלה את השאלה שהטרידה אותה זמן רב. "בחוש של ילדה הרגשתי שיש לאמא סוד שמור ושאפגע בה אם אשאל אותה, אבל לא יכולתי להתאפק. משהו באינסטינקט אמר לי שמאבא אקבל את התשובה. אבל כששאלתי אותו, ענה לי מיד: 'אל תשאלי את השאלה הזאת שוב, ובטח לא את אמא'. הוא אמר את זה ללא כעס, אבל בצורה נחרצת. ומאותו רגע לא שאלתי יותר, עד גיל 17".

ילדה במנזר

המידע שעלה מהמסמכים היה מבלבל. "לאמי קראו בארץ רינה, ובגרמניה, שם נולדה לפי המסמך הרשמי, קראו לה אירֶנה או רֶני. באחד מהצילומים שבמגירה ראו אישה בלונדינית עם שביס של אחות, יושבת על ספסל ומחזיקה שני תינוקות, ועל הדשא המטופח לידה עוד כמה תינוקות וגם ילדה עם שיער שחור ומבט עגמומי. אמא אמרה שהיא הילדה, והאישה היא 'שווסטער (אחות) הִילדה', נזירה שגידלה אותה מאז שהגיעה למקום כתינוקת וראתה בה את בתה. על גב התמונה היה כתוב: 1930. אמי, ילידת 1923, הייתה אז בת שבע. המסמך בערימה היה הודעה רשמית שנמצאה האמא הביולוגית של הילדה אירנה פרידמן, ושאמא שלה, יוהנה (ששם נישואיה הוא גרזון) מתגוררת בריגה, בירת לטוויה. הפרט הזה לא היה מובן לי: אמא שלי גדלה בגרמניה, אז איך זה שאמא שלה חיה בלטוויה? מה הסיפור כאן?"

לכתבה המלאה

 הספר "שכבות שקופות" מתאר את קורות חייהן של ארבע נשים אשר קשורות זו לזו, ארבע נשים שחיות בלטביה בגרמניה ובישראל לאורך מאה שנים.

גם השואה נכנסה לסיפורן.

" רעדנו מקור , בטננו התכווצה מרוב רעב. שלושתנו נהגנו להתחבק  יחד בקרבה עצומה ברוב שעות היום . פשוט להתחבק ולקוות שנקבל את המרק הדלוח ואת פרוסת הלחם בגטו ריגה ".

לסיפור החיים העצוב מתוך ספרה המרתק של דבי שפריר קרת , שכבות שקופות

https://tinyurl.com/pvbrrths

 דבי (דבורה) שפריר קרת , שכבות שקופות, 2021

להזמנת הספר : דבי , נייד  050-3998030.