מאת: Avi Levy
ליד בית חולים העמק קיים שטח לא קטן בו מפוזרים כמה מבנים ישנים. המקום היה כפר ילדים, בעיקר יתומים שהוקם ה 1919.
אבל לפני המידע הטכני מויקיפדיה קצת על החוויה האישית במקום:
אי אפשר להסתובב במקום מבלי הידיעה המנקרת בעורף על הילדים שהיו שם לאורך שנים.
בכל חלל ומרחב שם עולה בראש התהייה מה היה התפקוד של החלל? איך זה מרגיש עבור ילדים קטנים, רובם יתומים וזרים בארץ לא מוכרת, ללא משפחה.
עד כמה הסביבה היתה תומכת? איך זה משפיע על נפש של ילד?
מחשבות דומות עולות כמעט בכל אתר אבל כשיש ילדים יתומים בסיפור זה מקבל גוון אחר, חזק יותר.
הגענו בשעה הנכונה מבחינת האור והשילוב עם הקירות המתקלפים, החלונות עם הנוף הירוק, שאריות הדלתות, עצים ותיקים, דלתות מתפוררות, מנורה חלודה, ובגדול החיפוש אחרי סימני החיים שהיו בכל נקודה הניב לא מעט תמונות מעניינות.
במקור הכפר הוקם עבור ילדים יהודים יתומים מאוקראינה, עצוב כמה ההיסטוריה חוזרת על עצמה..
מקור וקרדיט ,
מקור וקרדיט לצילומים , אבי לוי ( קישור לפוסט שלו בקבוצת הפייסבוק המרתקת , מבנים עתיקים בתי נטושים )
מתוך ויקיפדיה:
כפר ילדים היה מוסד חינוכי ליתומים יהודים שהובאו ממזרח אירופה, בעיקר יתומי פרעות פטליורה שהתחוללו באוקראינה, שפעל ב"חוות בלפוריה", בשנים 1923-1931. החווה הוקמה בשנת 1919 עבור מתיישבי בלפוריה ולאחר הקמת מושב בלפוריה הועבר לשימוש כפר ילדים ונקרא "בלפוריה עילית". כפר ילדים היה ממוקם בגבעת המורה היום בתחומה של העיר עפולה, סמוך למרכז רפואי העמק.
השטח, 950 דונם, נרכש על ידי הקרן הקיימת ו-500 דונם ממנו הוחכרו לקהילת ציון אמריקאית, לצורך הקמת חוות בלפוריה. בשנת 1922 הוקמה המושבה בלפוריה והחווה פורקה. באופן זמני התגוררו מתיישבי בלפוריה במבני החווה במהלך שנת 1923, עד השלמת בתיהם. לקראת סוף 1923 הוחכר השטח לוועד היתומים של דרום אפריקה ובפברואר 1924 הגיע כח חלוץ לניקוי המקום והקמת כפר ילדים. כמנהל המוסד נתמנה גרשון גפנר שניהל קודם לכן את חוות בלפוריה.
יתומי אוקראינה שהובאו לישראל על ידי ישראל בלקינד שהו תחילה בחוות חפציבה ולאחר מכן בחדרה. על הטיפול בהם הוטחה ביקורת רבה ולאחר שבלקינד לא הצליח לגייס משאבים מספקים להקמת בית הספר "קריית ספר" עליו חלם, הועברו רוב הילדים לאחריות הג'וינט ושוכנו בכפר ילדים ובירושלים. בלקינד לא הורשה להישאר עם הילדים וחלק מהילדים ברחו מירושלים ומכפר ילדים אל בלקינד. התפתח ויכוח בין בלקינד ובין מנהלי כפר ילדים ולבסוף נלקחו שאר הילדים ששהו עם בלקינד בהר כנען ליד צפת לכפר ילדים.
משנת 1924 נוהל המוסד על ידי המחנך העברי שניאור זלמן פוגצ'וב, ששימש בתפקיד במשך קרוב לשבע שנים. בספטמבר 1929 הותקף כפר ילדים בידי שודדים ערבים שרצחו את השומר. עם עזיבת הילדים הגדולים שהגיעו לגיל 18 החל הכפר לקלוט תלמידים ארצישראליים. אולם בשנת 1931 נסגר כפר הילדים, סמוך למותו של פוגצ'וב.
בסיס צבאי
במהלך מלחמת העולם השנייה הוקם בחלק מתחום הכפר בית חולים לשעת חירום, ליד בית החולים העמק. בחלק אחר מן האתר הוקם בית ספר לנוטרים והיה בו גם מחנה לפעולות דאייה מטעם קלוב התעופה לישראל, שהיה מן השלבים המוקדמים של התעופה שהובילו לחיל האוויר הישראלי.
במאי 1948, עם תחילת מלחמת העצמאות, הוקם במקום בסיס של חטיבת גולני, ובשנים מאוחרות יותר שכן בו גדוד מרגמות כבדות של צה"ל, ולאחר מכן מפקדה של הג"א. המחנה נעזב בראשית שנות ה-90 של המאה העשרים.