ami
אחיקר התגייס לצה"ל במטרה לשרת כטייס בחיל האוויר, אך נכשל בשלב הראשוני והועבר לקורס נווטים, אותו סיים בהצלחה בפברואר 1952. הוא הוצב כנווט של מפציצי B-17 בטייסת הפטישים (69) בבסיס חצור, והוכשר גם כמטילן. כעבור חודשים אחדים הוצב כנווט במטוסי המוסקיטו של טייסת 109, במסגרתה השתתף במבצעים שונים ואף בהבאת מטוס מצרפת. לאחר סגירת טייסת 109 בסוף 1955 בגלל התפוררות מטוסי המוסקיטו, הוצב אחיקר בטייסת הפילים (103) שהפעילה דקוטות ונורדים. הוא תכנן והוביל את הניווט להצנחת גדוד 890 במעבר המיתלה בסיני בתחילת מבצע קדש ב-29 באוקטובר 1956, והשתתף בטיסות דקוטה רבות באותה מלחמה.
באמצע 1957 מונה סרן אחיקר אייל לממלא מקום מפקד טייסת 115, שהפעילה את מטוסי המוסקיטו מדגם 16 לצילום. לקראת רכישת מטוסי הווטור, הוא נשלח בפברואר 1958 לצרפת כדי לעבור קורס לנווטים במטוסי הווטור B, שיועדו להפצצה ולצילום. בסוף אותה שנה ניווט לישראל את ווטור B מספר 35 בטיסת ההעברה מצרפת והשתלב בטייסת 110 ברמת דוד.
בשנת 1963 עבר אייל קורס פיקוד ומטה, שבסיומו קיבל דרגת רב-סרן, וב-1964 מונה למפקד בית הספר לנווטים במסגרת בית הספר לטיסה בבסיס תל-נוף. במקביל, המשיך לטוס בטייסת הווטורים. במלחמת ששת הימים ביצע אייל טיסות צילום חיוניות בווטור B.
לקראת קליטת מטוסי הפאנטום, נשלח אייל בתחילת 1969 לאימונים בארה"ב. עם שובו הוצב בטייסת 69 בחצור, ומנובמבר אותה שנה השתתף בטיסות מבצעיות מעל מצרים וסוריה במלחמת ההתשה. בתחילת 1970 מונה לראש ענף האימונים הטכניים במטה חיל האוויר בדרגת סגן-אלוף, אך המשיך לטוס בפאנטומים. ב-30 ביוני 1970 נפגע מטוס הפאנטום שבו טס יחד הטייס רס"ן רמי הרפז במשימת תקיפה במצרים מטיל קרקע-אוויר. שניהם הצליחו להיחלץ מהמטוס הפגוע ולצנוח לקרקע, אך אחיקר נחבט בקרקע בחוזקה ונפגע בעמוד השדרה. בשבי המצרי לא זכה אחיקר לטיפול הולם ומצבו הרפואי הוחמר. הוא הוחזר לישראל בדצמבר 1971, ולאחר סדרת טיפולים רפואיים ותהליך שיקום שוחרר לאחר פסח 1972 לביתו כשהוא הולך בעזרת קביים. למרות מצבו עם שיתוק בפלג הגוף התחתון, חזר לשירות קבע בחיל האוויר ומונה לראש ענף תכנון. לא רק זאת, אלא שבסוף 1973 חזר לטוס כנווט במטוסי הרקולס בטייסת 131.
בשנת 1977 פרש סא"ל אחיקר אייל משירות הקבע בחיל האוויר, אך המשיך לטוס במילואים עד מאי 1984. בחייו האזרחים עסק בהוראה, כמורה ומחנך בבית ספר תיכון ברמת השרון, ולאחר מכן ניהל את עמותת ניצן, המטפלת בילדים בעלי לקויות למידה מסוגים שונים.
לאחיקר (שנפטר בסוף אוקטובר השנה בגיל 87) היו חיים מעניינים ועתירי פעילות במסגרת שירותו הצבאי. הוא מטיב לתאר את האירועים השונים לאורך השנים בסגנון מרתק, ומעביר לקורא בהצלחה רבה את רוח התקופות כפי שחווה. "מעשי אינם סיפורי גבורה, אלא תפקידים שהוטלו עלי שהשתדלתי לבצע הכי טוב שיכולתי..
הלך לעולמו באוקטובר 2019 , יהי זכרו ברוך !!
ראו גם :
איל אחיקר היה מהשבויים שנפלו בשבי המצרי במלחמת ההתשה ושוחררו במסגרת חילופי השבויים לאחר מלחמת יום הכיפורים . עקב פציעתו שוחרר קודם לכן והוחזר ארצה.
שבויי מלחמת ההתשה היו : אבינועם קלדס, יצחק פיר, רמי הרפז, איל אחיקר, עמוס זמיר, עמוס לויטוב, מנחם עיני (אנשי צוות אויר) , דן אבידן (חי"ר) , מוטי כהן ומטי בבלר (אנשי שקם) ודוד לוי (צנחנים)
ב 11.11.1969 היה אחיקר נווט במטוס שהוטס על ידי סרן אהוד חנקין ז"ל. בקרב אויר שהתפתח היו השניים הראשונים שהפילו מטוס מיג 21 בקרב אויר עם אילטוס פנטום. סיפר אחיקר על קרב זה: "הוזנקנו בשעות הבוקר המוקדמות לכיוון דרום תעלת סואץ, מלווים במיראז'ים. פיטרלנו בגובה נמוך סמוך לחוף ים-סוף. כאשר הבקר הודיע שכמה מטוסי מיג מצריים נמצאים צפונית לנו, פנו לעברם המיראז'ים ונכנסו עימם לקרב. אנחנו והפאנטום השני, פתחנו במבערים וטסנו במהירות, חוצים את הים האדום וחודרים בגובה נמוך לתוך מצרים. משכנו לגובה וזיהינו רביעיית מטוסי מיג-21. בן הזוג שלנו התעסק עם אחד המיגים ואנחנו בחרנו במיג נוסף. חנקין שיגר טיל מדוייק. המיג נפגע, נדלק והחל להסתחרר למטה בפראות. הטייס נטש. למרות העובדה שהיינו מצויידים במלאי גדול של דלק ויכלנו לדלוק אחר מיגים נוספים, הורה לנו הבקר לחזור מיד הביתה.
ביום 30.6.1970 ב-30 ביוני 1970 יצא חיל האויר למבצע תקיפה של סוללות טילי הנ"מ שקידמו המצרים לילה קודם אל גזרת תעלת סואץ.לתקיפה נשלחו זוג מטוסי פנטום מטייסת ה"אחת" ושישה מטייסת הפטישים, הפצצות שהטילו מטוסי הפנטום השמידו חמש סוללות וגרמו נזק לשתיים.
בדרך חזרה מהמטרה, נסק רמי הרפז ז"ל,שהטיס את אחד המטוסים לגובה 10,000 רגל. תוך כדי הטיפוס שיגרו המצרים מהסוללות הנותרות טילי SA-2 לעבר מטוסו.אחד הטילים התפוצץ מתחת למטוס. זנב המטוס נקרע מגופו והוא עלה באש. הצוות נטש מיד וצנח לתוך מחנה מצרי באיזור.הרפז ונווטו אייל אחיקר נפלו בשבי. זה היה מטוס הקורנס הראשון של ח"א שהופל בגיחה מבצעית.
"חזרנו ממשימה – השמדנו סוללת טילים בקהיר" סיפר אחיקר . " ירו עלינו בדרכינו חזרה. מהטיל הראשון הצלחנו להתחמק, אבל הטיל השני פגע בנו בזנב של המטוס והוא נדלק, הראש שלי צנח בין הרגליים, משכתי את ידית המפלט, קיבלתי מכה בנחיתה על הקרקע כנראה שברתי את עמוד השידרה. הובילו אותי ואת הטייס לבונקרים של המצרים לחקירות, שבוע ללא אוכל ומים, רק כשראו שאני גוסס העבירו אותי לביה"ח המצרי. חזרתי אחרי שנה וחצי לארץ".