ami
בגיל 86, נפטר הצנחן בהא הידיעה, דן זיו, גיבור פעולות התגמול, מבצע קדש, מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים.
על פעולותיו בקרב עוטר זיו בצל"ש הרמטכ"ל בשנת 1957, ובשנת 1973 בעיטור הגבורה על ידי שר הביטחון משה דיין, על גילוי אומץ לב למופת בקרב.
סא"ל במיל' דן זיו היה מפקד מחלקה צעיר כשדהר בזחל"ם במעבר המיתלה, אל הכוח הנצור של מוטה גור. הוא לא ממש התנדב למשימת ההתאבדות הזו, שבעקבותיה קיבל את אות הגבורה: "בצנחנים ידעת – יגיע רגע שבו יטילו עליך איזו משימה, וייתכן שתקריב את החיים"
זה סיפור הפעולה האישית שלו בקרב המיתלה ב-1956.
הקרב הזה והשירות בפעולות התגמול היו מספיקים לכל אדם ממוצע, אם הצליח לצאת משם בחיים. אבל דן היה גם בקרבות לשחרור ירושלים ביוני 1967, כסמג"ד בגדוד 71 של עוזי עילם. הוא לחם גם במלחמת ההתשה ורדף בארץ המרדפים בבקעה.
ראו גם :
אל המיתלה: "שום צבא בעולם לא היה יכול לעשות את זה" (קישור)
לבסוף, כמו הנסיעה המטורפת בזחל"ם ההוא במעבר המיתלה, הוא הגיע לתחנה האחרונה – הצליחה של תעלת סואץ בליל העכביש, 15 באוקטובר 1973. דן היה מפקד גדוד 565, הראשון שצלח את התעלה בסירות גומי.
אתה הצלת את אבא
לפני זמן לא רב הוזמן דן לצילומים בערוץ 10. "מלבישים אותי, מצלמים פה, מצלמים שם", הוא מתאר סצנה מעייפת. "אחר כך יש לי חצי שעה הפסקה, אני יושב בצד. מתיישבות לידי שלוש בנות, גיל 15 עד 25, שואלות אותי – ואני לבוש בבגדים האלה (מדי הייצוג עם הדרגות והאותות) – 'איך קוראים לך?'. אני אומר להן: דן זיו.
הן מתנפלות עליי בנשיקות וחיבוקים. 'אנחנו מחפשות אותך, אתה לא יודע כמה זמן'. אני שואל, מי אתן?. 'אנחנו הילדות של יהודה בסמן' הן עונות. יהודה בסמן היה אחד מהחמישה. הוא נפטר לפני שנתיים. מכל החמישה איתרנו רק אחד", מסביר דן לגבי המעשה שעליו הוענק לו אות הגבורה.
"החמישה" הם חמשת הפצועים שדן וחייליו חילצו מאזור הקרב שבו היה מוטה גור תקוע עם שתי פלוגות במצרי המיתלה. "ואז הם מביאים את האמא. חמולה של איזה 15-17 חבר'ה. ואומרים לי: אתה אחראי לזה. אתה הצלת את אבא שלנו. אתה הוצאת אותו מהאמבולנס כשהמצרים ירו לתוכו".
- אמנון לורד, "אחרי מה שאני עברתי – אתה מרגיש בלתי פגיע", בעיתון מקור ראשון, 8 בנובמבר 2022
למידע נוסף באתר הגבורה ( קישור)
לא מעניין אותי איך, יש לך 24 שעות להשיג זחל"מים, אחרת לא תהיה חציה…"
הערב נודע לי שדן זיו הלך לעולמו.
דן היה מג"ד 71 בחטיבת המילואים 55 של הצנחנים,אבי הי"ד היה בין פקודיו.
דן היה בין הצנחנים שצנחו במבצע קדש ובקרב הקשה במיצרי המתלה, התנדב לצאת עם כמה חיילים בזחל"ם כשמשימתו להכנס לשטח מוכה אש בו שכבו פצועים ללא אפשרות חילוץ וזאת כדי למשוך את אש המצרים שהיו מחופרים ולחשוף את מיקומם, תוך כדי שעבר בואדי העמיסו דן וחייליו את הפצועים ופינו אותם תוך כדי לחימה, דן קיבל את עיטור הגבורה על פעולה זו.
דן לחם כסגן מפקד הגדוד במלחמת ששת הימים בירושלים.
בחזרה למלחמת יום הכיפורים…
הגדוד בו לחם אבי בפיקוד דן זיו היה הראשון לחצות את תעלת סואץ בסירות גומי.
את הסיפור הבא שמעתי מדן באופן אישי במפגשים של הגדוד:
לאחר שהוטלה על הגדוד משימת החציה והחלו להתארגן, התברר שאין זחל"מים שעומדים לרשות הגדוד.
דן לקח את אחד מקציני הגדוד ואמר לו "לא מעניין אותי איך, יש לך 24 שעות להשיג זחל"מים, אחרת לא תהיה חציה…"
אותו קצין יצא עם נהגי הזחל"מים לשוטט ברחבי סיני עד שמצאו חניון מלא בזחל"מים שהיו מיועדים לאחד הכוחות, הם החרימו אותם… דן סיפר לי שהוא לא אדם מאמין אבל כשראה טור של זחל"מים מגיע לכיוונו הוא התחיל להאמין "שיש שם.למעלה מישהו שמסדר את העניינים"….
הגדוד בפיקודו של דן ביצע את צליחת התעלה בהצלחה ולאחר מכן כבש את העמדות המצריות השולטות על התעלה, הדף את הנסיונות של המצרים לכבוש אותן מחדש שוב ושוב ובכך אבטח את הקמת הגשרים.
פעולה זו היתה המפתח למפנה במלחמה שהוביל לבסוף לניתוק הארמיות ולהכרעה.
דן סיפר לי שככל יכולתו הוא מספר את הסיפור המופלא הזה בבתי ספר ומול חיילים "כי כל יהודיי שחי בארץ ושירת/ ישרת בצבא, חייב לדעת מה קרה שם…"
בהשראתו של דן, התחלתי גם אני (כשהיו לי ההזדמנויות) לספר את הסיפור במכינות ובתיכונים.
לפני יותר משני עשורים נפגשנו לגמרי במקרה, עבדתי בשטחי המטעים של הקבוץ ופתאום ראיתי אותו מסייר בלוויית כמה חברים, היתה זו פגישה מרגשת וספונטנית, דן סיפר על.מפעליו בשנים האחרונות ואני שמחתי על ההזדמנות לשוחח אתו שוב.
זו היתה פגישתנו האחרונה.
דן זיו היה מטובי בניה של הארץ הזאת.
יהי זכרו ברוך