הטיסה האחרונה של הטייס עודד אברבנאל ז"ל למרומים

נפטר עודד אברבנאל  ז"ל,  טייס חיל האויר ( עיטור המופת)  וקברניט אל על מוערך. בין היתר היה קברניט המטוס אל על שנחטף לאלג׳יר.

מקור וקרדיט  לצילום למעלה : ארכיון המדינה 

 חיידק הטיסה החל אצל עודד כבר בגיל הנעורים. בגיל 16 נהג להגיע לקלאב הארץ ישראלי לתעופה בגבעת המורה ללמוד לטוס על דאון. עד היום קיים במקום בית ספר לדאייה. בשנת 43 החל להטיס מטוסים פולנים 8RWD.  לא פשוט לישראלי ללמוד לטוס בפלסטינה במלחמת העולם השנייה, מציין עודד.

את לימודי התואר בחר לעשות בארצות הברית עוד לפני מלחמת השחרור. בסיום לימודיו ניסה להשתלב בטיסות. חיידק הטיסה בער בו.מיליונר יהודי בשם רודניק סייע לו להשתלב בבית ספר אזרחי ללימודי תעופה. התארגנה קבוצת ישראלים 2 בחורות ו-13 בחורים כולם פלמחניקים מישראל לטובת הקמת תשתית של טייסת ישראלית.במיוחד עבורם נבנה קורס מזורז של 210 שעות טיסה ב-3 חודשים, גויסו מדריכי טיסה ונרכשו מטוסים מבית הספר לטיסה של חיל האוויר האמריקאי.היחידי שסיים הקורס היה עודד.

תודות לקורס הדאייה. בסיום הקורס, חזר עודד לארץ כטייס לתוך מלחמת השחרור והוצב בחיל האוויר לטייסת מס. 1 שכללה 20 מטוסים קלים (פרימוס) וזה למעשה היה כל החייל.בהמשך עבר לטייסת 35 בעקרון (תל נוף) שכללה 6 מטוסים כשבכל מטוס שני טייסים ומשליך פצצות שהושלכו  מדלת הכניסה והיציאה של המטוס.לאחר מלחמת השחרור פורקה הטייסת ועודד עבר לטייסת תובלה. היה קברניט בטייסת ובהמשך מדריך בקורסי הטיס. עודד כיהן בחיל האוויר עד אמצע שנת 52.במסגרת שירותו הצבאי זכה לשני צל"שים.

בסיום השירות הצבאי עבר עודד להיות טייס באל על כשעד גיל 50 המשיך לטוס במקביל במילואים בחיל אויר. במהלך שירות המילואים זכה לקבל  את אות המופת השלישי. במסגרת עבודתו באל על בנה עודד את הטרמינולוגיה העברית של החברה. את הקריירה האזרחית באל על התחיל עודד במטוסים דו מנועים שקיבלו מהצבא.

בסוף שירותו האזרחי בחברת אל על הטיס את הג'מבו – מטוס סילון שמכיל 450 נוסעים (בואינג 747).

מקור

סרן עודד אברבנאל 92052
גילה אומץ לב הראוי לשמש מופת

תיאור המעשה: ביום ה' בטבת התשי"א (14 בדצמבר 1950) הצניח מטוס חיל האוויר צנחנים בפני טירוני בסיס הדרכה. לכשקפצה דבוּקה מספר אחת הסתכל רב־סמל שמואל רפאל מטה כדי לוודא שהצנחנים התרחקו מהמטוס, וקרא: "מְשַׁלֵּחַ מספר שתיים, איש נתפס בגלגל. הגד לטייס לכבות את המנועים ולצאת לים!" תוך כדי מתן הפקודה הוציא רב־סמל שמואל רפאל חֶבֶל עם עוגן והחל לכוונו מדלת המטוס בכיווּן לחייל שמַצנחו נתפס בגלגל האחורי של המטוס. תוך ניצול הֶדֶף האוויר מהמנוע כּוּון העוגן לבין מיתרי המַצנֵח. החבל נמשך אל המטוס, והצנחן רב־טוראי ישעיהו דר (ג'ורג' פרלוס) הועלה עד לדלת המטוס, שעה שנקרעו שבעת מיתרי המצנח והצנחן נהדף בכל כוח הדף האוויר מן המטוס. רב־סמל שמואל רפאל תלה את החלק הגדול של גופו מחוץ למטוס והצליח לחבר שנית את העוגן למיתר המצנח, ולאחר פעולת משיכה נוספת, שארכה כעשר דקות, הועלה רב־טוראי ג'ורג' פרלוס למטוס. הטייס, סרן עודד אברבנאל, אשר היה קשה לו ביותר לטוס כשמשקל נוסף קשור לגלגל האחורי של המטוס, הראה קור רוח, הֶעָזָה ורוח צוות, כאשר הגביה טוס וכיבה את אחד המנועים על מנת להקטין את לחץ האוויר, ועל ידי זה אִפשר את משיכת הצנחן חזרה לתוך המטוס.
על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת
ניסן התשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב־אלוף, ראש המטה הכללי

 דרמה בשמיים: כשמטוס אל על נחטף לאלג'יריה

הירי בתא הטייס, ההודעה המצמררת בכריזה, החרם העולמי שהוטל על אלג'יריה והמשא ומתן שהוביל לשחרור החטופים – לצד מחבלים. הדרמה שסבבה את מקרה החטיפה הראשון של מטוס על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני

שנת 1968 , הלילה שבין ה-22-23 בחודש: מטוס נוסעים של אל על בטיסה 426 מרומא לנמל התעופה לוד, נחטף על ידי מחבלים מהחזית העממית לשחרור פלסטין, כשעל סיפונו 38 נוסעים ו-10 אנשי צוות, המטוס הונחת באלג'יריה. חטופי המטוס שוחררו לאחר משא ומתן בין ממשלות ישראל לאלג'יריה ולאחר שישראל שחררה 24 מחבלים "ללא דם על הידיים". היה זה מקרה החטיפה הראשון של מטוס על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

הדרמה בתא הטייס

מטוס אל על מדגם בואינג 707 אשר הגיע מנמל התעופה הית'רו בלונדון, נחת בנמל התעופה לאונרדו דה וינצי-פיומיצ'ינו הסמוך לרומא, ולאחר מכן המריא בשעה 23:07, כמתוכנן, אל נמל התעופה לוד.

כעשרים דקות לאחר ההמראה, כשהמטוס הגיע לגובה של 33,000 רגל, פרץ לתא הטייסים אחד משלושת המחבלים. הטייסים חשבו כי מדובר בנוסע שיכור וביקשו מהדיילת להוציאו מהתא. בעת הניסיון להוציאו, התנגד המחבל ושלף אקדח. הקצין הראשון, מעוז פורז, אשר ישב בכיסא המשקיף בתא הטייס, הכה על ידו של המחבל במטרה להפיל את האקדח. בתגובה הכה המחבל את פורז בראשו בקת האקדח ופצע אותו. לאחר מכן ירה לכוון ראשו אך החטיא ופגע במנורה שבתא הטייס. המחבל ניסה לירות בפורז בשנית, אך נתקל במעצור האקדח. בשלב זה ניסה המחבל לשלוף את ניצרת רימון היד אשר החזיק בידו השנייה. קברניט המטוס, עודד אברבנאל, ביקש להרגיע את המחבל ואמר לו כי ינחית את המטוס בכל מקום שיתבקש.

בתוך כך פנה הקצין הראשון למהנדס הטיסה וביקש ממנו להמריא עם המטוס לגובה רב, כשהמטרה הייתה לגרום לערפול הכרת הנוסעים, עקב חוסר חמצן,  ולאפשר לטייסים להשתמש במסיכות החמצן כדי להשתלט על האירוע. אך המחבל מנע זאת, תוך איום והצמדת קנה האקדח לעורפו של הקצין הראשון מעוז פורז.

מחבל אחר נכנס לתא הטייס והודיע במכשיר הקשר לבקר הטיסה: "זהו אינו מטוס אל-על. זהו אל-אסיפה 707, קיבלנו הוראה לטוס לאלג'יריה". המטוס נחת באלג'יריה בשעה 00:35 ולאחר הנחיתה באלג'יריה שוחררו כל הנוסעים אשר אינם ישראלים. ארבעה ימים מאוחר יותר שוחררו הנשים, הילדים הישראלים, וצוות הדיילות.

מקור וקרדיט לצילום : אתר האינטרנט של חברת אל-על 

לאחר שחרורם של הזרים, הנשים והילדים, הוחזקו שבעה מאנשי צוות המטוס וחמישה נוסעים במעצר בבסיס של משטרת הביטחון האלג'ירית, סמוך לשדה התעופה. במסיבת עיתונאים אשר קיימו החוטפים, בשיתוף פעולה עם השלטונות האלג'יריים, דרשו החוטפים כי ישראל תשחרר אסירים פלסטינים אשר היו כלואים בישראל.

תחילה סירבה ישראל להיענות לדרישות החוטפים ודרשה מאלג'יריה, לשחרר ללא דיחוי את המטוס ואת החטופים. אולם בהמשך נאלצה לנהל משא ומתן עם החוטפים ועם שלטונות אלג'יריה, בתיווכה של ממשלת איטליה. מדינות העולם הפעילו לחץ לשחרור החטופים, וב-13 באוגוסט 1968 הטיל איגוד הטייסים הבינלאומי חרם של שלושה ימים על הטיסות לאלג'יריה, בשל סיועה לחוטפי המטוס.

במהלך המשא ומתן תירגל צה"ל מבצע מוסק לשחרור החטופים, אך משה דיין לא אישר את ביצוע המבצע.

לבסוף הודיעה אלג'יריה כי תסכים לשחרר את המטוס ואת החטופים, אם ישראל תשחרר מספר מחבלים. ישראל נענתה לבקשה ושחררה באמצעות הצלב האדום 24 מחבלים "שידיהם אינן מגואלות בדם", כפי שהוגדר אז בממשלה.

מקור