האח של הרמן גרינג , מציל היהודים

הרמן גרינג היה מספר שתיים בהיררכיה הנאצית ויד ימינו של אדולף היטלר. היטלר שידע שינסו להתנקש בחייו [ואכן מתועדים 44 נסיונות להתנקש בהיטלר] הודיע בנאום לאומה הגרמנית בשנת 1938 כי אם יקרה לו משהו אז הרמן גרינג יהיה יורשו. אותו גרינג היה שונא יהודים מושבע. הוא היה מסתובב במדים נוצצים כאילו הוא קיסר,נושא בידיו באופן קבוע שרביט של קיסרים משובץ ביהלומים. אבל הרמן גרינג מבחינתו של המשטר הנאצי עשה גם דברים גדולים. הוא הקים את חיל האוויר הגרמני-ה לופטוואפה ועמד בראשו כמפקד חיל האוויר. הוא שנתן את ההוראה להקמת הגסטאפו בפיקוקו של היינריך הימלר. גרינג הוא שנתן את ההוראה להיידריך לעמוד בראש "ועידת ואנזה"-הוועדה שקבעה את "הפתרון הסופי" ליהודים. הרמן גרינג היה חובב אומנות מושבע ושדד יצירות אומנות רבות.

פרט מעניין הוא שלהרמן גרינג היה אח שמשום מה חיבב את היהודים והציל כמה מהם מהמוות כשהוא מנצל לשם כך את שמו של אחיו המפורסם. פעם כשהתערב בניסיון של הגסטאפו לחסל יהודי הוא נעצר על ידי הגסטאפו אבל אז כשהסתבר להם שהוא אכן אחיו של הרמן גרינג הם נבהלו ושיחררו אותו מיד. הרמן גרינג רתח מזעם כשנודע לו שעצרו את אחיו,הוא עשה סקנדל גדול והורה לפטר מיד את "המטומטמים" כהגדרתו שהעזו לעצור את אחיו. מצד שני הוא נזף באחיו שהיה ידוע כאוהב יהודים והורה לו להפסיק מיד לעזור "ליהודים המסריחים" כהגדרתו.

סופו של הרמן גרינג היה שנשפט במשפטי נירנברג אחרי סיום מלחמת העולם השנייה. הוא הצליח להערים על אחד משומריו שיביא לו את התיק שלו,שם היתה לו כמוסת ציאניד אותה בלע והתאבד בתאו.

הרמן ואלברט גרינג היו הצעירים מבין חמשת ילדיו של הדיפלומט היינריך ארנסט גרינג מנישואיו השניים לפרנצ'סקה ('פאני') טיפנברון, שהיתה צעירה ממנו בכמעט שלושים שנה. היינריך הירבה להיעדר מהבית והותיר חלל בחייה של פאני, שעל פי השמועות, מיהרה למלאו בנוכחותו התכופה של ידיד המשפחה, הרופא ד"ר הרמן פון אפנשטיין. הרמן גרינג נולד בשנת 1893 ונקרא על שמו של פון אפנשטיין; אלברט גונתר נולד שנתיים אחריו, ב־1895, ואז ביקש פון אפנשטיין להפוך לסנדקם של הילדים ולשכנם בבתיו.

השניים גדלו בתנאים אריסטוקרטיים מפנקים, בין ארמונות וטירות, כשמשרתים דואגים לכל מבוקשם. רוב ימות השנה התגוררה המשפחה במצודה ימי ביניימית בת 24 חדרים בפרנקוניה שבדרום גרמניה, ואת חופשת הקיץ בילו במצודה רחבת ידיים באלפים האוסטריים.

השוני בין שני האחים היה חד מראשית חייהם. הרמן היה תכול עיניים, מרדן, חצוף ומלא ביטחון עצמי. אלברט היה בעל עיניים חומות, סגור, זהיר ושקדן, ודמה דמיון מחשיד לסנדקו, פון אפנשטיין. בני משפחה וחברים טוענים עד היום כי אלברט הוא פרי רומן סוער בין פאני לפון אפנשטיין. זהו פרט חשוב בביוגרפיה של אלברט גרינג, שכן סנדקו – אולי אביו – היה חצי יהודי, והתגייסותו למען היהודים בבגרותו מיוחסת, בין השאר, לאפשרות שדם יהודי זרם בגופו ". ( נעמה לנסקי , 2013 )

סיפורו של אלברט גרינג התגלה כמעט באקראי. החוקרת ההונגרייה קתרין גאליגן-צ'רפפאלווי מצאה אותו אגב עיון במסמכים הנוגעים לפרשת מעצרו וחקירתו של אביה, המוציא לאור אימרה צ'רפפאלווי, שבמלחמה היה חבר במחתרת אנטי-פשיסטית. בין המסמכים מצאה מכתב, שבעקיפין הביא לחשיפת פעילותו ולמעצרו של אביה, ובו הוזכרו גם הד"ר קובאץ' וגם אלברט גרינג. היא המשיכה בחקירתה בארכיונים בלונדון ובוואשינגטון ( יהודה להב , 2011 )

בשנת 1928 כבר נבחר גרינג לרייכסטאג כנציג המפלגה הנאצית, וקרע נוצר בין האחים: אלברט התנגד נחרצות לאידיאולוגיה של המפלגה הנאצית, ובז לאנשיה. "אח שלי קשור להיטלר המנוול", אמר לחבריו, "אם ימשיך כך, סופו יהיה רע". ( נעמה לנסקי , 2013 )

הרמן גרינג אמר לאחיו לא פעם: "מבחינה פוליטית אתה אידיוט. אינך מבין דבר". ואילו אלברט אמר לידידיו על אחיו: "אם הוא ימשיך בדרך זו, סופו יהיה רע ומר". אחרי שהשתלטו הנאצים על גרמניה עלה הרמן לגדולה ואילו אלברט שימש סוכן מסחרי במפעל "יונקרס" לייצור מטוסים – אך אין שום ראיה שקיבל את המשרה הודות להתערבות אחיו.

עד מהרה מאס אלברט גרינג בחיים בגרמניה הנאצית. ב-1933 קיבל עבודה כמנהל טכני בחברה האוסטרית להפקת סרטים "טוביס סאשה", ביקש וקיבל אזרחות אוסטרית, וב-1938, כאשר פלשו הנאצים לאוסטריה והגסטפו עצר את בעל החברה היהודי אוסקר פילצר והעבירו למחנה הריכוז דכאו, התערב אלברט למען שחרורו. המשפחה מצאה מקלט בארה"ב, ובנו של פילצר אמר זה לא כבר לחוקרת ההונגרייה כי בלי התערבות גרינג לא היה אביו משתחרר.

אחרי המלחמה, בהיותו במעצר, הרכיב אלברט גרינג רשימה של 34 בני אדם, שנרדפו על ידי הנאצים והוא סייע בידיהם. הנודע שבהם היה המלחין ההונגרי פרנץ להאר, שאשתו היתה יהודייה גרמנייה וגבלס איים עליו כי יאסור על הצגת מחזות הזמר שלו אם לא יתגרש ממנה. אלברט פנה לאחיו, שבינו לגבלס שררה תמיד יריבות קשה. גרינג ידע כי המחזמר "האלמנה העליזה" של להאר היה אהוב על היטלר, ובנימוק הזה הצליח להניא את גבלס מכוונתו. עובדה זו אושרה על ידי הקצין האמריקאי ויקטור פארקר, שלהאר היה קרוב משפחתו ואשר אחרי המלחמה עיין במקרה ב"תיק גרינג".

אחרי כיבוש וינה בידי הנאצים עבר אלברט לרומא ושם הכיר את הרופא ההונגרי לאסלו קובאץ'. קובאץ' היהודי רחש תחילה אי אמון תהומי לקרוב משפחתו של הרמן גרינג, אבל אלברט הפיג את חוסר אמונו ובין השניים התפתחה ידידות. במשך הזמן מסר אלברט לקובאץ' סכומי כסף כדי שיסייע לנרדפים – הוא עצמו חשש כנראה ממעורבות אישית בפעולה זו. קובאץ' העיד אחרי המלחמה באוזני קולונל דאנלופ שאלברט אמר לו פעמים רבות כי הפוליטיקה אינה מעניינת אותו, אך הוא שונא רודנות ורוצה לעשות כמיטב יכולתו כדי להקל על הסבל שגרמו אחיו והשלטון הנאצי. "הד"ר קובאץ' דיבר בכנות ובשכנוע פנימי. יש לבדוק את העניין", רשם דאנלופ בשולי הדו"ח שלו, אך כנראה לא עשה דבר.

תחנתו הבאה של אלברט גרינג היתה צ'כיה (שנקראה בימי הכיבוש הנאצי "הפרוטקטורט צ'כיה ומורוויה"). הוא מונה למנהל המסחרי של מפעלי "שקודה" בדרום אירופה. המנהלים הצ'כים קיבלו אותו באי אמון, אך לפי עדויות רבות, גם כאן סייע לצ'כים רבים להימלט מרודפיהם או להשתחרר מהכלא. כאשר הובא אחרי המלחמה לצ'כוסלובקיה לחקירה, לא היה מוכן איש ממנהלי "שקודה" למסור עדות נגדו. פעם אחת אפילו גייס את שלישו של אחיו, הגנרל קארל בודנשאץ, ויחד שיכנעו את המושל הנאצי הידוע לדיראון, ריינהרד היידריך, לשחרר חמישה עצורים ממנהלי חברה-בת של "שקודה".

קשה לנחש מה הניע את הרמן גרינג לחפות על "הכבשה השחורה" של המשפחה. אולי באמת חשב כי אחיו תמים, אבל בעיקר רצה למנוע אזכור של השם גרינג בכל הקשר של אויבי המשטר ( יהודה להב , 2011 ).

בני האדם שהציל אלברט לא התייצבו למסור עדות לטובתו. אולי חששו שבגלל קשריהם עם אדם ששמו גרינג הם ייחשבו משתפי פעולה עם הנאצים. בייאושו כתב לחוקריו: "מה חטאי? מה סיבת מעצרי? אני חף מכל פשע ואיני יודע מדוע אני עצור. הרי עצם היותי אחיו של הרמן גרינג אינה בת עונשין". ב-1947 שולח לחופשי אחרי ששלטונות צ'כוסלובקיה לא מצאו עילה להעמדתו לדין.הנא

אבל קללת שמו הוסיפה לרדוף אחריו. הוא לא שעה לתחנוני אשתו מילאדה, שישנה את שם משפחתו: הוא חשש שגם זה ינוצל נגדו והוא יוחשד שביקש להסוות את עצמו ולהעלים את עברו. כדי להקל על משפחתו נפרד מאשתו, שעקרה עם בתם היחידה לפרו. אלברט גרינג חי בבדידות במינכן ובה נשא אשה רביעית זמן קצר לפני מותו ב-1966. ( יהודה להב , 2011 ).

מקורות המידע

מקור 1 : הדף של שי שמואלביץ , 2022

מקור 2 : יהודה להב , 2011

מקור 3 : נעמה לנסקי , 2013