ami
מכל ענפי הספורט, אין כמו הסיוף עבור היהודים, שסטר בפרצופה של תיאוריית הגזע של הנאצים. שלושת המקומות הראשונים, או במילים אחרות כל שלוש המדליות (זהב, כסף וארד) בתחרות הסיוף היחידה שנערכה לנשים באולימפיאדת ברלין 1936, נכבשו ע"י שלוש ספורטאיות יהודיות: אילונה אלק מהונגריה, הלן מאייר מגרמניה והלן פרייס מאוסטריה.
צחוק הגורל: הפודיום בטקס הענקת המדליות היה על טהרת…היהודים.
אולי צריך לזכור שהיטלר נענה לדרישת הוועד האולימפי ב־1936, וכלל אתלטית יהודייה במשלחת הגרמנית למשחקים. שמה היה הלן מאיייר, והיא אפילו זכתה במדליית כסף. במעמד קבלת המדליה היא הצדיעה במועל יד, מעשה הנאצים. היא הסבירה לימים שעשתה כן, כדי להגן על בני משפחתה בגרמניה, שהוחזקו במחנות ריכוז (לפני השואה). היא עזבה את גרמניה מיד לאחר הפארסה.
הלנה מאייר – ויקיפדיה
הלנה מאייר, לאחר נישואיה פלקנר פון זוננבורג (בגרמנית: Helene Mayer-Falkner von Sonnenburg; 20 בדצמבר 1910 – 15 באוקטובר 1953) הייתה סייפת גרמניה ממוצא יהודי. אלופה אולימפית ואלופת העולם ברומח.
היא ייצגה את גרמניה הנאצית לבקשתם למרות שעזבה את ארצה לארצות הברית בגלל היחס המשפיל כלפי היהודים.
מאייר נחשבת לאחת מ-100 הספורטאיות הגדולות של המאה ה-20.
באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) סיימה מאייר במקום חמישי בתחרות הרומח האישית.
בשנת 1933 היא הוצאה מקבוצתה בשל היותה "חצי יהודיה" (אביה היה יהודי) ולכן אולצה לעזוב את גרמניה לארצות הברית בשל היחס כלפי היהודים. היא החלה ללמוד עבודה סוציאלית באוניברסיטת דרום קליפורניה.
אולימפיאדת ברלין והמחלוקת
איגוד האתלטים החובבים בחר להחרים את אולימפיאדת ברלין (1936) בשל היחס המשפיל כלפי היהודים. כ"מחווה" הציע הוועד האולימפי של גרמניה הנאצית למאייר להצטרף למשלחת הגרמנית לאולימפיאדה שנערכה בברלין, למרות היותה יהודייה (היא הייתה הספורטאית היהודיה היחידה במשלחת). היא קיבלה את ההזמנה למרות המחאה של הקהילה היהודית בארצות הברית ושל מספר אתלטים יהודים אמריקאים. במשחקים עצמם היא זכתה במדליית כסף בתחרות הרומח האישית. במדליית הזהב זכתה אילונה אלק מהונגריה ובמדליית הארד זכתה אלן פרייס מאוסטריה. שלוש המנצחות הן יהודיות. בטקס חלוקת המדליות לבשה את המדים הרשמיים שכללו את צלב הקרס והצדיעה במועל יד, כמו שאר ספורטאי גרמניה, לטענתה על מנת להגן על משפחתה (אמה ושני אחיה התגוררו בגרמניה, אביה נפטר בשנת 1931). התנהגותה עוררה הדים רבים ברחבי העולם והיא ספגה ביקורת נוקבת בעיתונות. בין המבקרים הבולטים היו הסופר הגולה תומאס מאן.
מאייר (מימין) מצדיעה במועל יד על הפודיום באולימפיאדת ברלין (1936)
באליפות העולם הראשונה בסיף שנערכה בפריז, צרפת בשנת 1937 זכתה מאייר ב-2 מדליות, מדליית זהב בתחרות הרומח האישית ומדליית כסף בתחרות הרומח הקבוצתית.
מייד לאחר האליפות היא היגרה לארצות הברית וקיבלה אזרחות אמריקאית בשנת 1940. משנת 1934 ועד שנת 1946 היא זכתה שמונה פעמים באליפות ארצות הברית ברומח. באותה העת היא לימדה גרמנית, צרפתית ואיטלקית במילס קולג', באוקלנד, קליפורניה. בזמן שלמדה באוניברסיטת ברקלי היא לימדה סיף. בהמשך לימדה מדע המדינה בקולג' בסן פרנסיסקו.
בשנת 1952 התחתנה מאייר עם הברון ארווין פלקנר פון זוננברג וחזרה לגרמניה, למינכן. בשנת 1953 היא נפטרה מסרטן השד בהיידלברג.