מיפ חיס (בהולנדית: Miep Gies; 15 בפברואר 1909 – 11 בינואר 2010), חסידת אומות העולם, הייתה מהאזרחים ההולנדים שהחביאו את אנה פרנק ובני משפחתה מפני הנאצים באמסטרדם שבהולנד בעת מלחמת העולם השנייה ושואת יהודי הולנד. לאחר שאנה ובני משפחתה נעצרו בידי הנאצים, היא מצאה במקום המסתור שלהם את היומן שאנה כתבה וגם סיפורים קצרים שאנה כתבה. היא שמרה על כתבי היד, ולאחר המלחמה העבירה אותם לאביה של אנה, אוטו פרנק, שהיה היחיד מהמשפחה ששרד את השואה, והוא הוציא אותם לאור.
חיס נולדה בשם הרמינה סנטרושיץ (Hermine Santrouschitz) בווינה, אוסטריה. ב-1920 עברה לליידן בהולנד על מנת לברוח מהרעב ששרר באותה תקופה באוסטריה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1922 היא עברה עם משפחתה המאמצת לאמסטרדם, שם פגשה ב-1933 את אוטו פרנק כאשר חיפשה עבודה כמזכירה זמנית בחנות התבלינים שלו. ב-28 ביולי 1941 היא התחתנה עם יאן חיס (Jan Gies), ובין בני הזוג לבני משפחת פרנק נוצרו יחסי קרבה. חיס סירבה להצטרף לארגון הנשים התומכות במפלגה הנאצית, ובעקבות כך קיבלה איום כי תגורש בחזרה לאוסטריה.
יחד עם בעלה וחברים מהעבודה, סייעה חיס לבני משפחת פרנק (אוטו, אדית, מרגוט ואנה) וליהודים אחרים להתחבא באגף אחורי נסתר בבניין משרדו של אוטו פרנק במשך שנתיים, מיולי 1942 עד אוגוסט 1944.
מיפ חיס 1936
ב-4 באוגוסט 1944, כתוצאה מהלשנה של אחד מעובדי המחסן במקום (כנראה), נודע לגרמנים על הסתתרותה של המשפחה. המשטרה הגרמנית, מלווה במשתפי פעולה הולנדים, פרצה לדירה ולמקום המחבוא. כמה ימים לאחר מכן ניסתה חיס, ללא הועיל, לשחד קצין אוסטרי נאצי שייתן לעצורים ללכת. לפני שהמשטרה הנאצית רוקנה את הבית איתרה חיס והחביאה את יומנה של אנה פרנק. לאחר שהגיעו החדשות על מותה של פרנק מסרה חיס את היומן לניצול היחיד שנותר ממשפחת פרנק, אביה של אנה.
לאחר פרסום יומנה של אנה פרנק התפרסמו חיס, בעלה וחבריהם בהולנד, וקיבלו שורה של תעודות הוקרה ומדליות מארגונים שונים, בין היתר זכתה חיס במדליה מיד ושם ב-1995, ובתואר אבירות מהמלכה ביאטריקס ב-1997.
חיס כתבה אוטוביוגרפיה. בעלה נפטר ב-1993 והיא נפטרה כ-17 שנים מאוחר יותר, בגיל 100. בני הזוג הותירו אחריהם בן יחיד. בטקס מיוחד שנערך בעבורה ב-1995 קיבלה חיס את עיטור הגבורה הגבוה ביותר שניתן מארגון יד ושם על פועלה.