מאת: יוסי וקנין
בשנת 1932 עזב משה בן דרור בן ה-10 את הוריו בדרום אפריקה ועלה לארץ ישראל, אז פלשתינה. שמונה שנים אחר כך, בשנת 1941, הוא הצטרף לפלמ"ח ושירת בו ברציפות, כלוחם וכמפקד, עד תום מלחמת העצמאות. בתפקידו האחרון היה מפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל. למעשה, מכל מפקדי הפלמ"ח הבכירים שנלחמו להקמת המדינה הוא היחיד שנשאר בחיים. השריד האחרון משרשרת הפיקוד המיתולוגית.
ב- 21 ביולי 1948, ביום הולדתו ה- 26, הזמין אותו יגאל אלון למשרדו והודיע לו כי הוא ממנה אותו למפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל תחת פיקודו של יוספל'ה טבנקין. "במהלך ההפוגה החזיק הגדוד במשלטים של דיר עמר, צובא, הקסטל ובית נובה. כאשר הסתיימה ההפוגה תקפנו את משלטי הלגיון הערבי בחירבת אבו לחם, כבשנו את הכפר חירבת לוז ואת הכפר קסלה ופוצצנו את בתיו", סיפר.
אודות מוריס ( משה) בן דרור באתר הפלמ"ח
במבצע "דני" היה קצין המבצעים. מיולי 1948 עד לסיום מלחמת העצמאות, שימש כמפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט בידי הלח"י בירושלים, פיקד על צוות קרב מהגדוד שחיסל ופרק את המטה ואת מחנות הלח"י בירושלים. השתתף במבצע "ההר" – כיבוש המשלט המשותף, כיבוש בית ג'מאל, המזלג (בר גיורא) והכפר חוסאן. לאחר מכן עסק עם הגדוד בהכנות לכיבוש בית ג'אלה ובית לחם מדרום ובהמשך כבוש ירושלים מדרום – משימה שבוטלה בהוראת בן גוריון. השתתף במבצע "חורב" – כיבוש עוג'ה אל חפיר, משלטי רפיח וכיבוש אבו עגילה. עם סיום הקרבות ופרוק הגדוד החמישי השתחרר מצה"ל וחזר לקיבוצו. שירות מילואים: סיים קורס מג"דים, קורס קומנדו, קורס קציני ממשל, היה מג"ד חי"ר במילואים .
ראו גם :