ami
מאת : צפורה רומן , עיתון " לאשה"
שושקה ברבר הייתה פלמ"חניקית צעירה כשהגיעה למחנה מעצר באום ג'מאל. בוקר אחד שוחררה במפתיע: "כשעברנו בתוך המדינה ראינו חיילים במדים. ידענו שהבריטים עזבו את הארץ ולא הבנו מי אלה. ואז אמרו לנו שאלה החיילים שלנו"
סיפורה של שושקה ברבר (90), אלמנה, אם לארבעה, סבתא ל־11 נכדים וסבתא רבתא ל־12 נינים, חברת קיבוץ רמת־יוחנן
"נולדתי בפתח־תקווה, דור שלישי בארץ. בגיל 17 עברתי מהתיכון לבית ספר חקלאי, ובמסגרת 'הנוער העובד והלומד' הקמנו גרעין ויצאנו להכשרה בקבוצת כנרת, כדי ללמוד איך להקים קיבוץ חדש. בכנרת גויסנו לפלמ"ח (שחוגג עכשיו 80 שנה). מתחת לאפם של חיילי המנדט הבריטי למדנו לתפעל נשק, עשינו מטווחים ונזהרנו שלא להיתפס. היינו תולים שמיכה על מגדל המים שעליו ניצב מישהו מאיתנו, וכשהוא ראה מכונית בריטית מתקרבת היה מוריד את השמיכה, ואנחנו החבאנו את הנשק והתחלנו לעבוד במעדרים.