נטליה גינצבורג: לחיות באיטליה בתקופת משטר מוסוליני

הסופרת האיטלקית הנודעת נטליה גינצבורג ("כל אתמולינו") נולדה לאבא יהודי ואם נוצריה .

שם נעוריה : נטליה לוי.

האם גדלה כנערה יתומה בפנימייה בטריאסט והכירה את האב היהודי באוניברסיטה .

הסבתא היתה יהודייה אדוקה ומשכילה .

האבא של נטליה , ג'וזפה לוי , פרופסור נודע לרפואה ולביולוגיה באוניברסיטת טורינו. בעל השקפת עולם סוציאליסטית אבל ידידם של כמה וכמה תעשיינים איטלקיים כגון אוליווטי .

נטליה גינצבורג הייתה בת הזקונים במשפחה .

גינצבורג חונכה כאתאיסטית (לימים אמרה "עכשיו אני מרגישה יהודייה וקתולית גם יחד").

החיים במחיצת אביה לא היו קלים לנערה נטליה :

" בבית חיינו תמיד תחת הסיוט של פרצי-הזעם של אבי , שהיו תוקפים אותו במפתיע, ופעמים בגלל זוג נעליים שלא נמצא, בגלל ספר שאינו במקומו, בגלל נורה שנשרפה, בגלל איחור קל בארוחה" ( אמרות משפחה , עמוד 42 ) .

"לבית הספר לא הלכתי , אף-על-פי שהגיע זמני ללכת כי אבי אמר שבבית הספר נדבקים בחיידקים, גם אחי למדו את לימודי בית הספר היסודי בבית  עם מורות פרטיות , מאותה סיבה עצמה. אותי לימדה אמי , החשבון היה למעלה מהבנתי ולא הצלחתי ללמוד את לוח הכפל. גרונה של אמי ניחר וניסתה ללמד אותי חשבון באמצעות סוכריות ( אמרות משפחה, עמוד 51-52 ) .

בצילום: הסופרת נטליה גינצבורג , אחרי מלחמת העולם השנייה 

הילדים השובבים מאוד  במשפחת לוי למדו לתעתע באב שהיה אוסר עליהם איסורים שונים כגון  איסור על הבנות לצאת עם בחורים איטלקים שלא היו מקובלים עליו .

" אחי אלברטו נרשם לפקולטה לרפואה בטורינו ואבי מצא אותו יושב לפניו באולם האנטומיה, דבר שכלל וכלל לא היה לרוחו. פעם היה חושך באולם ההרצאות , ואבי שהקרין תמונות , ראה סיגריה דולקת בחשיכה . "מי מעשן "? צעק , " מי זה הבן-כלב שהתחיל לעשן פה? " – "זה אני, אבא" , ענה הקול הקליל והמוכר  וכולם צחקו.

כשלאברטו היה אמור להיבחן , היה אבי , למן הבוקר , במצב-רוח נורא, "בגללו אעשה רושם רע! הוא לא למד כלום!" היה אומר לאמי, "חכה, בפינו" הייתה עונה, "חכה! אנחנו עוד לא יודעים " .

"הוא קיבל מאה" , אמרה לו אמי. " "מאה" ? התרתח , "מאה! נתנו לו כי הוא הבן שלי ! אם הוא לא היה הבן שלי , היו מכשילים אותו! " ופניו נעשו קודרים מתמיד.

"לימים נעשה אלברטו רופא טוב מאוד . אבל אבי אף-פעם לא השתכנע בכך. וכשאמי או מישהו מאיתנו לא הרגשנו טוב והבענו את רצוננו להיבדק אצל אלברטו , היה אבי פורץ באחד מאותם צחוקים רועמים שלו" :

" מה פתאום אלברטו! מה כבר אתם חושבים שאלברטו יודע !"  ( אמרות משפחה ,  עמודים 95—94 ) .

הבית של נטליה גינצבורג בעיר טורינו באיטליה היה בית שנכנסו אליו רק ביולוגים , מדענים ומהנדסים עד שמוסוליני עלה לשלטון באיטליה .

"רבים מידידיהם של אבי ושל אמי נעשו פאשיסטים, ולכן חשו עצמם הורי יותר ויותר בודדים ככל שחלפו השנים"  ( אמרות משפחה , עמוד 96 ) .

פרופסור ג'וזפה לוי נתקל בקושי רב כאשר בשנת הלימודים 32–1931 החליט המשטר הפאשיסטי להחיל את שבועת הנאמנות של הפאשיזם על הפרופסורים באיטליה. לאחר צרות רבות שנגרמו לו כתוצאה מהתנגדותו לפאשיזם, החליט לוי לחתום על השבועה, כמעט כמו כל הפרופסורים. לוי נשבע לאחר שהשר ג'וליאנו הבטיח לו כי השבועה היא פורמלית בלבד . מאחורי בחירה זו עמד הקשר החזק של לוי לחיי המעבדה והדאגה לעתידם האקדמי של תלמידיה, במיוחד לאלו המבטיחים ביותר. הוא חש חובה זו כחוקר וכמורה, כיוון שברגע שהחליט לחתום על השבועה, התקבלה הידיעה בתשואות רמות על ידי תלמידיו. אף על פי כן, שבועת הנאמנות למשטר הפאשיסטי לא מנעה מלוי להפגין את דעותיו האנטי-פאשיסטיות. הוא המשיך להשמיע את קולו בציבור במספר הזדמנויות שונות.

בצילום : מוסוליני , רומא , 1936 

משפחת לוי והמחתרת האנטי פאשיסיטית באיטליה של מוסוליני

הראשון מבני המשפחה שהצטרף למחתרת האנטי-פאשסיטית באיטליה היה הבן  מריו ואחריו הבן ג'ינו שניהם כבר מהנדסים .

המשטרה האיטלקית החלה לעקוב אחרי המשפחה ובני המשפחה. אבל היו גורמים במשטרה האיטלקית שהתנגדו בסתר למשטר מוסוליני ודאגו להזהיר את המשפחה לפני הפשיטות.

מעצרים ובתי כלא

" באותו יום לא היה אבי בטורינו , הוא הגיע בבוקר המחרת . אמי בקושי הספיקה לספר לו מה קרה : היא סיפרה כי הבית התמלא לפתע בבלשים של המשטרה האזרחית , שבאו לערוך חיפוש.

הם לא מצאו כלום .

ביום קודם בדקנו עם ג'ינו , את המגירות של מריו .

הבלשים הסתלקו ולקחו איתם את אבי לתחנת המשטרה, לאימות פרטים. אבי לא שב הביתה עד לערב , כך הבנו שאסרו אותו . "

"ג'ינו נעצר באיבראה , עם שובו לשם, ואחר כך העבירו גם אותו לכלא בטורינו. "

אחר כך בא אדריאנו אוליווטי וסיפר לנו , כי מריו וחברו ברחו וביקשו לעבור במהירות את הגבול בפונטה טרזה במכונית , אך פקידי המכס עיכבו אותם בחיפוש אחר סיגריות , הם בדקו את המכונית ומצאו חוברות אנטי-פאשיסטיות. מריו וחבריו הוצאו מן המכונית , והשומרים החלו להוליך אותם לתחנת המשטרה , הם צעדו לאורך הנהר. פתאום השתחרר מריו , קפץ לנהר לבוש כפי שהוא , ושחה לעבר הגבול השוויצרי. בסוף יצאו לקראתו שומרי הגבול השוויצרים בסירה  עכשיו נמצא מריו בשוויצריה , במקום מבטחים "( אמרות משפחה ,  עמוד 104-105 ) .

"אבי ישב בכלא עשרים יום , ג'ינוני ישב חודשיים . אמי הייתה הולכת לכלא בבקרים עם צרור לבנים ועם חבילות של תפוזים מקולפים ואגוזים מפוצחים – באותם ימים שבהם היה מותר להביא מזון לאסירים" ( אמרות משפחה, עמוד 107 ) .

"יום אחד הופיע מאמר בעיתון תחת כותרת גדולה " נחשפה קבוצת אנטי-פאשיסטים בטורינו שעשתה יד אחד עם גולים בפריז" . אמי החלה להתייפח וצעקה "זה כמו פרשת דרייפוס" .

  בצילום : אחד ממחנות המעצר ליהודים באיטליה 1942 

אחר כך נסעה אמי עם אדריאנו אוליווטי לרומא כי לאדריאנו נודע שיש ברומא איזה דוקטור וראטי , רופאו האישי של מוסוליני, והלה מתנגד לפאשיזם ומוכן לעזור לאנטי-פששיסטים, אלא שקשה היה להגיע אליו , אבל אדריאנו אוליווטי מצא שניים שמכירים אותו וקיווה להגיע אליו באמצעותם ( אמרות משפחה, עמוד 109 ) .

הפשיטות של המשטרה האיטלקית על משפחות יהודיות בכלל ומשפחתה של  נטליה גינצבורג נמשכו .

"כעבור שנה באו אלינו לעצור את הבן הרופא אלברטו ונודע לנו שאסרו שוב את ויטוריו , ועוד רבים. "

"השכם-בבוקר באו : אולי בשש , החיפוש החל , ואלברטו עמד בפיג'מה בין שני בלשים שהשגיחו עליו בשעה שאחרים דיפדפו בספרי הרפואה שלו ובשאר הספרים שקרא. "

הסופרת נטליה גינצבורג , שנות ה60 באיטליה

האם פחדה מהאב יותר מאשר מהשוטרים

"הבלשים נתנו לי רשות ללכת לבית הספר , ואמי  ליד הדלת הגניבה לילקוט שלי את המעטפות שבהן שמרה את חשבונות הקניות שלה , כי פחדה שבמהלך החיפוש יעיף בהן אבי מבט וינזוף בה על שהיא מבזבזת סכומים כאלה. "

"ושוב חזרה אמי לנסוע לכלא עם לבנים ודברי מאכל ( אמרות משפחה , עמודים 112-113 ) ".

"וגם קרלו לוי בפנים! אמרה אמי בתערובת של פחד , עליצות וגאווה, כי אומנם הבהילה אותה העובדה שכה רבים הוכנסו לכלא , ואולי צפוי משפט גדול , אך המחשבה שכה רבים יושבים גם ניחמה אותה, והחמיא לה שאלברטו נמצא בחברת אנשים מבוגרים, הגונים ומפורסמים . "גם פרופסור ג'ואה בפנים !" ( אמרות משפחה , עמוד 113 ) .

נטליה, בת הזקונים , מתחתנת בגיל צעיר ונישאת לאחד החברים של האח שלה ,  מחברי המחתרת האנטי- פאשיסטית  באיטליה , היהודי ליאונה גינצברג, אשר מדי פעם היה נעצר ע"י המשטרה האיטלקית.

הוא הגיע לאיטליה כילד מרוסיה. הוא דיבר איטלקית כפי  שדיבר רוסית והיה לו מוניטין בטורינו כחבר מחתרת אנטי פאשיסיטית וולכן נעצר מפעם לפעם ע"י המשטרה.

המשטר של מוסוליני מגביר את מאמצי הדיכוי ומתחיל להוציא להורג את מתנגדי המשטר. בני משפחתה של נטליה  נאלצים להימלט ולנדוד מארץ לארץ.

נטליה עצמה נשארת בטורינו ומתחילה ללמוד באוניברסיטה בטורינו . כל חברותיה הן יהודיות וחלקן מצטרפות לפרטיזנים.

ואז בשנת 1939 התחילו גם הרדיפות הגזעניות של משטר מוסוליני. יהודים רבים נמלטים לחו"ל  וגם אביה של נטליה הפרופסור לביולוגיה מאבד את הקתדרה שלו באוניברסיטה של טורינו ומסולק משם ע"י המשטר של מוסוליני . הוא נאלץ  לעזוב ומוצא עבודה בבלגיה. האם שהיא נוצריה נשארת באיטליה וגם נטליה עצמה.

תוך שנתיים נולדו לנטליה שני ילדים , אך המשטר ממשיך לרדוף את בעלה ליאונה גינצבורג. האם מסייעת רבות בגידול ובטיפול בילדים ונטליה משיכה בלימודיה באוניברסיטה.

הגזענות של המשטר האיטלקי מתגברת . ילדים יהודים זוכים ליחס מחפיר בבתי הספר האיטלקים ונאלצים לעזוב ( אמרות משפחה , עמודים 160-161 ) .

נטליה , ובעלה ליאונה גינצבורג נשלחים לגלות לאזור אברוצו . הם חיים בכפרים נידחים.

נטליה גינצבורג מתחילה לכתוב ספרים בכפר הנידח בו הסתתרה.

על הרומן הראשון שלה, La strada che va in città (הדרך אל העיר), שיצא לאור בשנת 1942, בשיא האנטישמיות באיטליה, חתמה בשם העט אלסנדרה טורנימפרטה.

האב חוזר בזהות שאולה לאיטליה , אבל אז נכנסים הגרמנים לאיטליה והרדיפות נגד היהודים מתגברות מאוד.  בנוסף לכך התחיל רעב בצפון איטליה והמשפחה כולה סובלת.

  בצילום : חברותיה היהודיות של נטליה גינצבורג בפרטיזנים האיטלקים , טורינו , 1945 

המצוד של הגרמנים מתחיל  

"חשבנו שהמלחמה תסכסך מיד את כל חיינו ותהפוך אותם על ראשם, אלא שעוד שנים המשיכו אנשים רבים לחיות באין-מפריע בבתיהם ולעסוק במה שעסקו בו קודם. וכשכבר היה נדמה לכולנו שיצאנו מן העניין כמעט בלי נזק, ולא יהיו תהפוכות גורל, ולא בתים הרוסים, ולא בריחות ורדיפות, התפוצצו לפתע-פתאום פצצות ומוקשים בכל מקום, ובתים קרסו, והרחובות מלאו הריסות וחיילים ופליטים".

בצילום : נטליה גינצבורג ובעלה היהודי ליאונה גינצבורג ז"ל  תקופת הנישואים 1942 

הגרמנים עורכים מצוד אחר יהודים המסתתרים בכפרים באיטליה , אך הכפריים האיטלקים מחביאים את נטליה וילדיה , בסופו של דבר , בעלה ליאונה נתפס ע"י ההגסטאפו  ונשלח לכלא שם עבר עינויים ע"י הגרמנים .  אחר כך הוצא להורג .

יהודים איטלקים נוספים נתפסים בכפרים ע"י הגרמנים ונשלחים להשמדה למחנה ריכוז במזרח אירופה. אביה של נטליה מצליח להסתתר וניצל.  גם האחים של נטליה מסתתרים בכפרים איטלקים מרוחקים .

רבות מחברותיה היהודיות של נטליה בטורינו נלכדות ע"י הגרמנים בעקבות הלשנות של איטלקים , אבל החברות היהודיות  שהצטרפו לפרטיזנים  חוזרות לטורינו  בראש מורם ועם נשק  .

מקורות

נטליה גינצבורג . אמרות משפחה, הקיבוץ המאוחד ועם עובד , 2012

Rediscovering Natalia Ginzburg | The New Yorker

Reintroducing Natalia Ginzburg, One of the Great Italian

Life in Fascist Italy – History Learning Site

MUSSOLINI'S ITALY Life Under the Fascist Dictatorship

Caroline Moorehead. A House in the Mountains. Chatto & Windus 2019

ב-7 באוקטובר 1991 נפטרה נטליה גינצבורג ברומא ( בגיל 75)

אודות נטליה גינצבורג בויקיפדיה בעברית