ami
מאת: עמי סלנט , עורך האתר "חיים של אחרים : ביוגרפיות וסיפורי חיים"
גרסה מס' 3 ,18 לאוקטובר 2019
תוך כדי קריאת הספר המרתק של פרופסור ב"ז קדר אודות רעייתו ז"ל , ד"ר נורית כנען-קדר (ב"ז קדר , עם נורית , הוצאת כרמל , 2019) עלתה מדי פעם דמותו של בעלה הראשון הרופא ד"ר גבי כנען . עכשיו שסיימתי את הספר המרתק התחלתי לחקור אודות סיפור חייו והנה הוא לפניכם:
ד"ר גבי כנען, חייל גיבור, חלוץ רפואי, התאבד בעקבות הכרעת הדין באישומו בעבירות הקשורות בניהול לא חוקי של בית חולים. ד"ר כנען השאיר אחריו מכתב קשה, המופנה אל השופט שהרשיעו ופותח במלים "דמי בראשך".
גבי כנען לחם בצנחנים והיה בין כובשי הר הבית. כבר בשירות הסדיר בשנת 1956 לחם גבי כנען כצנחן בסיני.
לימודי רפואה בשוויץ
בשנת 1960 לאחר ההיכרות והנישואים עם נורית רבאו , הבת של הפרופסור הנודע לרפואה אֶרְוִין מרדכי רָבַּאוּ מחליט גבי כנען ( אז עדיין כהנסקי ) לנסוע לשוויץ ללמוד רפואה .
גבי ורעייתו נורית למדו בבאזל בשוויץ. אביה של נורית , פרופסור רבאו מימן את לימודיו בשווייץ ותמך בו כספית לאורך השנים .
נורית למדה בבאזל תולדות האמנות והוא רפואה ( ב"ז קדר , עמ' 360).
הקושי של גבי כנען בתקופת הלימודים היה עם השפה הגרמנית המדוברת , למרות זאת הוא סיים לימודיו ברפואה בזמן המצופה בציונים גבוהים
בצילום : ד"ר נורית כנען , רעייתו הראשונה של ד"ר גבי כנען
התמחות בכירורגיה בארה"ב
בשנת 1971 , מצטרפת ד"ר נורית כנען עם חגי בנה , אל ד"ר גבי כנען שכבר עבד מספר חודשים כמנתח בקליפורניה. זמן מה קודם לכן הם עיברתו את שם משפחתם מכהנסקי לכנען ( ב"ז קדר , עמ' 77 ) .
פרופסור חגי כנען הוא בנם המשותף של ד"ר נורית כנען קדר וד"ר גבי כנען
בסוף שנת 1971 התחיל ד"ר גבי כנען התמחות נוספת ביוסטון אצל דנטון קולי , מנתח הלב הנודע.
בשנת 1973 ד"ר גבי כנען חוזר ארצה מההתמחות בארה"ב . הוא לא מוצא עבודה עם שובו ארצה ועובר תקופה קשה (ב"ז קדר, עמ' 126).
בסופו של דבר חזר ד"ר גבי כנען למחלקת לב בבית החולים תל השומר . כלוחם על אמנותיו וכחדשן , הוא נאבק בשמרנות הרפואית שהיתה נהוגה במחלקה , כאשר חזר ממלחמת יום הכיפורים הוא נאלץ לעזוב את בית החולים תל השומר. משם עבר לעבוד במחלקה הכירורגית בבית החולים קפלן (מקור : פרופסור מיכה רבאו)
ד"ר גבי כנען בקרב סואץ במלחמת יום הכיפורים
בינתיים פורצת מלחמת יום הכיפורים, ד"ר גבי כנען, מצטרף לצנחנים בחזית, וכאשר היה נצור בבניין בעיר סואץ , שימש הן כרופא והן כמפקד והדף את המצרים שניסו לפרוץ לתוכו, על כך קיבל אחר כך בשנת 1975 את עיטור העוז.
כל ההרוגים היו חבריו הקרובים, והוא נטל על עצמו ללכת למשפחותיהם, את פציעתו שלו בקרב הזניח לכמה חודשים ( ב"ז קדר , עמ' 155 ) .
עיטור העוז
תיאור המעשה: סרן ד"ר גבריאל כנען שימש כרופא גדודי בכוח שהיה נצור בבניין בעיר סואץ. ד"ר גבריאל כנען ארגן והפעיל את ה-תאג"ד ביעילות רבה, כשהוא מהוה הרוח החיה בתוך המבנה הנצור – נלחם בכוח מצרי שניסה לחדור לבניין ושימש כמפקד בנוסף לתפקידו כרופא. במעשיו אלה הוכיח אומץ-לב, תושייה וכושר-מנהיגות. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי (אתר הגבורה )
משבר הנישואים
בתקופה זו נוצר משבר ביחסים בין ד"ר גבי כנען ובין ד"ר נורית כנען . ד"ר נורית כנען- קדר מתמנה כראש החוג באוניברסיטת תל אביב בגיל 37 בעוד הוא מתקשה למצוא עבודה.
בשנת 1978 מחליט ד"ר גבי כנען להיפרד מרעייתו נורית , הוא מחליט להתגרש מד"ר נורית כנען-קדר.
בשנת 1977 ניגש וזכה במכרז לניהול מחלקה כירורגית בבית חולים זיו.
באותה שנה נולד יונתן בנם השני של נורית וגבי
מנהל בית החולים "זיו" בצפת
באוקטובר 1977 ד"ר גבי כנען כבר עובד כמנהל בית החולים בצפת.
לאחר גירושיו מנורית הוא מתחתן בשנית ונולדה לו בת מרעייתו השנייה . הוא ורעייתו השניה דורית מצטרפים כחברים לקיבוץ גינוסר .
ד"ר גבי כנען קידם רבות את בית החולים "זיו" וגם את המחלקה הכירוררגית בבית חולים "זיו" אותה ניהל הפך לאחת הטובות בארץ.
ד"ר גבי כנען , מנהל בית החולים בצפת הצליח לשכנע עשרות רופאים יהודים בארגנטינה וברוסיה לעלות ארצה ולהיקלט כרופאים בבית החולים "זיו" בצפת (מעריב , 8 לאוקטובר 1989 ).
במרץ 1990 נערך ערב הצדעה להישגי בית החולים ע"ש בית החולים ע"ש רבקה זיו בצפת ולמנהלו ד"ר גבי כנען (מעריב , 30 למרץ 1990).
הקונפליקטים עם משרד הבריאות
ד"ר יהושע וייסבורט , ראש שירותי האשפוז בפועל במשרד הבריאות המליץ בעקבות בדיקת תלונות על מחדלים , להדיח את ד"ר גבי כנען כמנהל המחלקה הכירורגית ב' בבית החולים "זיו" . המנכ"ל החדש של משרד הבריאות , ד"ר מרדכי שני בדק מחדש את העניין והגיע למסקנה שאין כל הצדקה להדיח את ד"ר גבי כנען מתפקידו כאחד ממנהלי המחלקות הטובות בארץ (דבר , 26 לדצמבר 1978 ).
מנהל בית החולים "פוריה"
לאחר כמה שנים מוצלחות כמנהל בית החולים "זיו" מתמנה ד"ר גבי כנען למנהו הקבוע של בית החולים "פוריה" וגם שם הוא מצליח לעצור את ההידרדרות של בית החולים ולקדם את השירות הרפואי שם.
המינוי כמנהל "פוריה" הקבוע נכנס לתוקף בשנת 1980 בעקבות ממצאי ועדת מיכאלי וזכה לשבחים רבים על ניהול בית החולים "פוריה" בתקופתו הקשה.
בשלב מסויים החל ד"ר גבי כנען לעבד תכנית לאיחוד בית החולים זיו בצפת עם בית החולים "פוריה" לקראת הקמת מרכז רפואי גליל (מעריב, 10 לאוגוסט 1984).
ד"ר גבי כנען מונה גם כמנהל בפועל של בית החולים "זיו" בצפת (מעריב , 31 לאוגוסט 1984 ).
הקונפליקטים עם משרד הבריאות נמשכים
ב1983 החל המאבק הציבורי למען הישארותו של ד"ר גבי כנען , חבר קיבוץ גינוסר , כמנהל בית החולים "פוריה"
רופאי בית החולים "פוריה " שליד טבריה והצוות הסיעודי יחד עם ראשי הציבור באזור טבריה ובהעמקים נערכו להשבית את בית החולים "פוריה" ולפתוח במסע ציבורי נרחב כתגובה להתפטרותו של מנהל בית החולים , ד"ר גבי כנען. ד"ר גבי כנען התפטר בשנת 1983 במחאה על שלא ניתן לו לשמש גם כמנהל המחלקה הכירוררגית בבית החולים בניגוד להבטחה שניתנה לו כאשר התמנה למנהל . לדברי ד"ר גבי כנען הוא היתנה את בואו לבית החולים "פוריה" בקבלת הניהול במחלקה הכירורגית בבית החולים. יצויין כי קודם לכן פעל ד"ר גבי כנען במשך שמונה שנים כמנהל המחלקה הכירורגית בבית החולים בצפת, המחלקה בצפת נחשבה לאחת הטובות בארץ בתחום זה (דבר, 10 למרץ 1983 ).
בסופו של דבר, מנהל בית החולים פוריה" בטבריה , ד"ר גבי כנען, חזר בו מהתפטרותו לאחר שהוסכם כי ימשיך לנהל את המחלקה הכירוררגית במוסד. ד"ר גבי כנען התפטר בזמנו לאחר שנודע לו כי משרד הבריאות מבקש להוציא ממנו את ניהול המחלקה הכירורגית.
משרד הבריאות החליט לבוא לקראת המנהל בעקבות לחצים כבדים שהופעלו מצד אישים שונים בצפון ובהם חברי כנסת, אשר חששו כי בית החולים יתדרדר שוב (דבר , 13 למרץ 1983).
בחזרה לבית החולים "זיו"
ד"ר גבי כנען, אב לארבעה, התמנה למנהל הקבוע של בית החולים "זיו" בצפת בספטמבר 88'.
ב-92' נשלחו למבקר הפנים של משרד הבריאות ולמבקרת המדינה שני מכתבים אנונימיים. אחד תיאר בפירוט אי סדרים כספיים בבית החולים, והאשים בכך את המנהל. המכתב השני סיפר שכנען ביקש מכמה עובדים שיחתמו למענו על ערבות להלוואה בסך 100 אלף דולר. העובדים סירבו. משום כך, קבע המכתב, הם הפכו "קורבנות להתנהגות בוטה ופוגעת".
6 שנות עינוי דין
בעקבות המכתבים האלה פתחה המשטרה בחקירה. ביולי 93' הוגש כתב אישום נגד ד"ר כנען ונגד אשתו, דורית, שהואשמה והורשעה בסעיף אחד בלבד – קבלת דבר במרמה. בסופו של דבר נמחקה ההרשעה בתמורה לעבודות שירות.
מאז שהוגש נגדו כתב האישום, הקדיש ד"ר כנען את כל זמנו לניהול התיק. הוא הירבה לדבר רבות על אטימות המערכת המשפטית, שאינה נותנת לאדם הפרטי להשמיע את קולו. המשפט נמשך חמש שנים וחצי. כנען ביקש להאיץ את ההליכים, וכי הדיונים יתנהלו ברציפות, מדי יום. ד"ר גבי כנען היה משוכנע שהצליח להפריך את כל טענות התביעה, אולם הוא הורשע בבית משפט השלום בטבריה.
בהכרעת הדין הארוכה של שופט השלום, ניסים ממן, נכתב: "האישומים מייחסים לנאשם תאוות בצע במובן הפשוט של המלה". השופט ציין כי כנען נהג "כאחרון העבריינים הפליליים". ("הארץ" , 14 ליוני 2001 )
דמי בראשך
במהלך המשפט וגם לאחר הכרעת הדין ב1998 לא הראה ד"ר גבי כנען כנען סימני מצוקה. הוא נסע לביתו בראש פינה ואמר לבני משפחתו כי הוא נערך לקרב המשפטי הבא, שהיה אמור להיערך בבית המשפט העליון. ואולם, למחרת הכרעת הדין, לפני שלב הטיעונים לעונש, ירה כנען בראשו.
כנען השאיר אחריו מכתב בו תקף את השופט מימון. "דמי בראשך", כתב לו.
בין הרשעתו לבין הדיון על גזר-הדין שם הד"ר כנען קץ לחייו, ובמכתב אשר השאיר אחריו אמר לשופט: "דמי בראשך. לא ששגית בניהול ההליך המשפטי, ולא שטעית בהכרעת הדין. בחרת להלך בצד ההליך, במקביל לו, במסלול שיצרת לך, מנותק וזר ומנוכר להליך זה. במשעול שפילסת לעצמך -מהלך שש שנים תמימות, במה שמכונה 'משפט', לא ראית, לא שמעת, ואתשראית ושמעת דחית מפניך 'כבלתי רלוונטי', משום שלא תאם את תפיסתך,חרף העובדות המוצקות שהוצגו בפניך אחת לאחת בעמל רב…".
במכתב השני שהשאיר ד"ר גבי כנען כתב לילדיו תב שלא היתה לו ברירה. "זו פרידה חפוזה מעט", כתב להם, "אבל היא עדיפה על המשכו של מאבק משפטי חסר תכלית". ( "הארץ" , 14 ליוני 2001) .
ד"ר גבי כנען זוכה שנתיים וחצי מאוחר מדי
ב14 ליוני 2001 קיבל עו"ד ישראל כלוף, שייצג את ערעורו של ד"ר גבי כנען בבית המשפט המחוזי בחיפה, שיחת טלפון מפנמה. על הקו היתה אביטל אריאב, אחותו של ד"ר גבי כנען, שהתאבד לפני שנתיים וחצי לאחר שהורשע בשורה של עבירות מרמה, זיוף והפרת אמונים בעת שהיה מנהל בית החולים "זיו" בצפת.
אריאב היא שהלכה נגד כל הסיכויים ודרשה להגיש ערעור על הרשעתו של אחיה המנוח בבית משפט השלום בטבריה. עו"ד כלוף, שהצליח לשכנע את בית המשפט לקבוע תקדים בישראל ולאפשר לקרובת משפחה להציג ערעור בשם המת, בישר לה את הבשורה – ד"ר כנען זוכה מרוב האישומים בהם הורשע בבית משפט השלום בטבריה ("הארץ" , 15 ליוני 2001 ) .
במארס 2000, כאשר הרכב בראשות נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, מיכה לינדנשטראוס קבע תקדים המאפשר לקרוב משפחה של נפטר להגיש ערעור בשמו, היה אולם בית המשפט מלא לחלוטין. במרץ 2001 , עם מתן גזר הדין, היה האולם ריק למחצה. השופט חיים פיזם, שהחליף בינתיים את לינדנשטראוס כראש ההרכב, הקריא את פסק הדין בתמציתיות. רוב בני משפחתו של כנען לא נכחו באולם. האחות אביטל נמצאת בטיול במרכז אמריקה והאלמנה, דורית כנען, העדיפה שלא להגיע לבית המשפט.
שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, חיים פיזם, בלהה גילאור ושמואל ברלינר השאירו על כנה את הרשעתו בסעיף אישום אחד, שעניינו קבלת סכום של 2,600 שקל עבור העסקת אשתו בבית החולים, בעוד שלמעשה נטען שבאותו הזמן לא עבדה בו. השופטת גילאור אף כתבה כי בית המשפט המחוזי דוחה את הביטויים שנכתבו על כנען בבית משפט השלום, שם קבע השופט ממן כי עשה את הדברים כ"אחרון העבריינים הפליליים" וכי נהג "מתוך רדיפת בצע".
שמונה שנים נמשכו משפטיו של ד"ר כנען, בשנתיים וחצי מהם לא היה בין החיים.
בשנה הראשונה קיבל ד"ר גבי כנען כנען ייצוג משפטי מטעם חברת ביטוח המעניקה סיוע משפטי. כשאזל סכום הכיסוי החל כנען לייצג את עצמו, וזאת בניגוד לעצות חבריו ועורכת דינו אז, ארנה לין. ללא רקע משפטי מתאים, התקשה כנען לייצג את עצמו. הוא חקר את עדי התביעה אך לא זימן עדי הגנה וגם סירב להעיד בעצמו. בסופו של דבר, השופט ממן הרשיע את כנען בארבעה מתוך שישה סעיפי אישום מקוריים.
בראיונות שהעניקו קרובי משפחה מיד לאחר ההרשעה, הם סיפרו כי כנען דיבר על ערעור, אך למחרת נמצא ללא רוח חיים. הוא השאיר אחריו שני מכתבים: האחד לבני משפחתו והשני לשופט ממן, בו כתב: "דמי בראשך (…) לא ראית, לא שמעת ובעת שראית ושמעת דחית כלא רלוונטי (…) הכרעת בדין שלא בדין".
ד"ר גבי כנען גם ביקש מהשופט ממן שלא "לרדוף" את אשתו דורית. ההליך המשפטי נגד הרעייה הסתיים במחיקת הרשעתה לטובת שעות שירות לקהילה.
לאחר התאבדותו החליטה האחות אביטל להילחם על טיהור שמו של אחיה. מומחים שונים הסבירו לה שאין סיכוי להגשת ערעור בשם אדם מת. ב1998 היא נפגשה את עו"ד כלוף, ששירת עם ד"ר גבי כנען במלחמת יום כיפור. באותה המלחמה זכה כנען בעיטור העוז על טיפול בפצועים תחת אש. עורך הדין כלוף הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בנצרת אולם התיק הועבר לחיפה, לאחר שהשופט ממן התמנה לשופט מחוזי בנצרת.
אף שהסעיף היחיד בחוק הנוגע לזכות קרוב משפחה בערעור קובע כי "היה ערעור מטעם נאשם תלוי ועומד ונפטר הנאשם, רשאי בן משפחתו להמשיך בערעור במקומו", ולמרות התנגדות חריפה של פרקליטות חיפה, פנה השופט לינדנשטאוס לפרקליטות המדינה בבקשה להתייחסותה. היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, החליט לאפשר למשפחה להגיש את הערעור ביוני 2001 , כאמור, הסתיים ההליך המשפטי הממושך.
"כל מה שאני יכולה להגיד זה שאני שמחה שהצדק יצא לאור ושחבל שגבי לא זכה לראות את זה", אמרה אז דורית, אלמנתו של גבי כנען ) "הארץ", 15 ליוני 2001) .
ד"ר גבי כנען ז"ל (1936-1998)
בצילום :קברו של ד"ר גבי גינוסר בקיבוץ גנוסר
יהיה זכרו ברוך !!