יהודה ארזי (27 בנובמבר 1907 – 25 בפברואר 1959) היה ממפקדיה הבולטים של "ההגנה", חבר המטה הכללי של ההגנה וממקימי הר"ן והש"י.
יהודה ארזי פעל בדרכים לא דרכים בארצות שונות בכל פעם בתחפושות שונות ובתחבולות רבות הצליח ולהבריח להביא ארצה כלי נשק בכמויות גדולות שהייתה להם תרומה מכרעת לניצחון כוחותינו במלחמת השחרור.
רשת הברחת הנשק ממצרים לארץ
החל משנת 1942 מפעיל יהודה ארזי רשת הברחה של נשק ממצרים לארץ באמצעות החיילים היהודים מא"י המשרתים בצבא הבריטי ועריקים בריטים העובדים כנהגים במשאיות. עוז רוח ותעודות מזויפות הקנו לפעילות הברחת הנשק ממצרים תווית רשמית . מדי שבוע או שבועיים הובילה המשאית מטענים שקיבלה במשרד ההובלה עבור יחידות צבאיות במצרים . בדרך חזרה הובילה כמאה ארגזי תחמושת שנאספו בשדה הקרב במדבר המערבי .
ההובלות האלה ממצרים לארץ ישראל נמשכו חודשים מספר . בסוף מרס 1943 נתפסו שני העריקים הבריטים שנהגו במשאית הצבאית והועמדו למשפט . לפי אחת העדויות התחילה הנפילה כאשר ארבע מאות רובים חדשים נשלחו ממצרים לבסיס האימונים בסרפנד (צריפין) והגיעו למחסני ה"הגנה" . החקירה בעקבות הרובים החסרים הוליכה אל שני העריקים שקיבלו את הנשק במצרים . הבולשת הבריטית מתחילה לאט לאט לסגור על יהודה ארזי .
פשיטת הנשק בבסיס הצנחנים והקומנדו הבריטי על הכרמל בחיפה
בסוף מרס 1943 החליט יהודה ארזי על פעולה נוספת , אחרונה , בבסיס הצנחנים והקומנדו הבריטי על הכרמל בחיפה. תכליתה של הפעולה הייתה להשיב נשק שנלקח חצי שנה קודם על ידי הבריטים מהפלמ"ח , עם פירוק השותפות עם ה"הגנה" . הפעולה התנהלה בפיקודו של ארזי ונטלו בה חלק יחידות פלמ"ח מיגור וחברי "הגנה" אחרים . הקבוצה נעזרה במידע פנימי בחייל ששירת בבסיס הקומנדו , והפעולה הוכתרה בהצלחה מלאה . מאות רובים ועשרות מקלעים וכן כמות נכבדה של תחמושת הוחזרו אל מחסני ה"הגנה" .
כאשר נודע דבר הפעולה לשלטונות המנדט , הם החליטו
לעצור את יהודה ארזי ויצחק לוי . באמצע יולי אותה שנה הודבקו תצלומיהם על לוחות
המודעות ברחבי הארץ והמשטרה הכריזה על ראשם פרס גבוה . ארזי ולוי ירדו למחתרת
עמוקה
בשנת 1943 בעקבות המצוד שמנהלת הבולשת הבריטית אחריו.
הברחת יהודה ארזי מהארץ
אחד משיאי הפעילות של מפקדת ה"הגנה" במצרים הייתה גיוסו של הטייס הבריטי קפטן פרדקינס לשורותיה והברחת יהודה ארזי לאיטליה .
לאחר שנאלץ לרדת למחתרת בעקבות משפט רייכלין וסירקין המשיך יהודה ארזי להסתתר בארץ במשך שנה וחצי בתנאים של מחתרת עמוקה . הוא שהה בדירות סתר בתל אביב וברחבי הארץ וחש נרדף . הניסיונות להעבירו מהארץ לאיטליה בדרכים שונות לא צלחו , ובסוף 1944 הוחלט להעבירו לאלכסנדרייה במצרים , כדי לחפש משם את הדרך לאירופה . ארזי הולבש במדים בריטיים והועבר ברכבת , כשהוא מלווה במשמר של חיילים שחזרו מחופשה בארץ ובראשם ישראל לויטס . לנקודת הביקורת הבעייתית במעבורת על תעלת סואץ דאג שמואל אוסיה , שהספיק קודם לכן לשרת בפלוגה 462 באיטליה ולחזור ולשרת הפעם (1945 ) בפלוגת מובילי המים מס' 405 (חנוך פטישי 2006).
באלכסנדרייה שוכן ארזי בדירה ששכר גרשון ריטוב , מפקד חברי ה"הגנה" במקום . יהודה ארזי שהה בדירת המסתור באלכסנדרייה חודשים מספר , אך כל הניסיונות לשלחו באנייה לאירופה נכשלו . סיפר ריטוב בעדותו : "כך התחבא אצלי יהודה ארזי שהגיע לכאן מאחר ונערכו אחריו חיפושים בארץ … לאחר שהשגתי עבורו תלבושת של סמל מהצבא הפולני בצירוף תעודות , הועבר ארזי לרכבת ( לקהיר ) בליווי כמה חיילים שלנו ."
הטייס הבריטי הארי פרדקינס מסייע להגנה
הארי פרדקינס היה טייס יהודי בחיל האוויר הבריטי , ושירת בלהק 216 שפעל במסגרת פיקוד המזרח התיכון (חנוך פטישי 2006).
בסיסה המרכזי של הטייסת היה בהליופוליס ,
מדרום לקהיר , ותפקידה היה להעביר מטוסים בין זירות לחימה שונות ובין שדות תעופה
בזירת הים התיכון . פרדקינס היה יהודי מבלגיה ולמשפחתו היו אדמות ורכוש בקונגו
הבלגית . שם גם התגייס לחיל האוויר . בהגיעו למצרים חיפש קשרים אל הקהילה היהודית
ותמיד בלט במדיו כאשר הופיע בחגים לתפילות ולאירועים שערכו ראשי הקהילה . לוי
אברהמי נפגש עמו באחד
מלילות השבת בבית משפחת יעקב ויסמן ( נשיא
הסתדרות ציוני מצרים ,) ובפגישה הציע פרדקינס להעביר
נשק בעת טיסותיו לארץ ישראל . תמר שהם (אשל ) הייתה אז חיילת א . ט . ס .
במצרים וסייעה במשרדו של אברהמי . היא סיפרה בעדותה שהם חששו ממלכודת של הבולשת הבריטית . כדי להעמיד את הטייס פרדקינס במבחן הטילו עליו תחילה משימות קטנות ושוליות כמו העברת
הודעות או כספים במטוסו . רק כשנרכש האמון יכלו להטיל עליו משימות כבדות יותר .
לוי אברהמי הזמינו עצמם לביתו עוד ועוד והחל להתעניין באיש . כשהשתכנעו באמינותו התייעצו
אתו , מבלי שגילו לו בשלב הראשון את הפרטים , כיצד ניתן להעביר אדם ממצרים לאיטליה
. את ההצעה לדרך העברתו של ארזי לאיטליה העלה הטייס פרדקינס עצמו (חנוך
פטישי 2006).
במאי 1945 הוטל על הטייסת של פרקדקינס להעביר מפציצי וולינגטון דו מנועיים משדה חבניה בעיראק לשדה התעופה באלג'יר כדי למסרם שם לחיל האוויר של צבא צרפת החופשית .
כאשר עברו מעל ארץ ישראל בעת טיסת ההעברה , דיווח פרדקינס על תקלה ונחת בשדה תעופה עקיר ( בסיס עקרון ) . הוא השאיר את המטוס לטיפול הטכנאים בפיקודו של הקצין הטכני אלכס זילוני , ומיהר לתל אביב כדי לתאם פרטים אחרונים עם מפקדת המוסד לעלייה ב' . בפיגור של יום שב והמריא אחרי הטייסת . הפיגור הזה נתן לו את חופש הפעולה הנדרש כדי לאסוף את יהודה ארזי במצרים כאיש צוות אוויר למטוס שלו, מבלי שהדבר יורגש . הוא ניצל לשם כך את יציאתו לחופשה של אחד מאנשי הטייסת , סמל טיס פולני , והעביר לארזי את זהותו . בין אנשי הצוות שהרכיב לטיסה היו שני יהודים והרפתקן .
יהודה ארזי , ששהה כאמור בדירת מסתור באלכסנדרייה , הועבר ברכבת לקהיר . שם המתין ל 30 במאי , המועד שנקבע לטיסה משדה התעופה הליופוליס . בקהיר אירחו אותו בסתר ושמרו עליו לוי אברהמי וצוות המשרד שלו . ערב או שניים לפני המראתו עם הטייס היהודי פרדקינס לאיטליה נפגש ארזי בקהיר עם אליהו גולומב .
יהודה ארזי מועלה למטוס של פרקינס בתור איש צוות פולני , במדי הצבא הפולני.
הטיסה חייבה נחיתת ביניים לתדלוק ושהיית לילה בטריפולי , ורק למחרת המשיכו לאלג'יר . כאשר הגיעו לעיר שיכן פרדקינס את ארזי בדירה של סטודנטיות יהודיות שהכיר וחיכה להזדמנות שבה יידרש להעביר מטוס לאיטליה .
ההזדמנות הגיעה אחרי יומיים . פרדקינס התבקש להעביר מטוס לבארי באיטליה . בדרך עוד עברו בגיברלטר כדי להוריד שם גנרל בריטי שחיפש טרמפ .
הטייס הארי פרדקינס בשנים שלאחר מכן
הטייס הארי פרדקינס היה בקבוצה שהקימה בעשירי בנובמבר 1947
את "שרות-האוויר" . ראש השרות היה יהושע אשל, ראש המטה אלכס ז'ילוני
(שכקצין אחזקה בחיל האוויר הבריטי, קיבל את פרדקינס בנחיתתו בבסיס עקיר), אהרון
רמז היה קצין תכנון המבצעים, יהודה הלביץ ממונה על הציוד והיו עוד יוצאי חיל-
האוויר הבריטי בתפקידים שונים. פרדקינס היה ממונה על הרכש ובעקבות כך נשלח לאנגליה
כדי לרכוש מטוסים קלים עבור "שרות-האוויר" של ה"הגנה". כאשר
עלו על עקבותיו עבר לפעול בגרמניה, שם רכש עבור חיל-האוויר הישראלי שהוקם במאי
1948, עשרים מטוסי נורסמן אמריקאים
(Norseman) מעודפי הצבא
האמריקאי .
סיפור הטיסה, מעין יומן שכתב פרדקינס ב- 1976 על חלקו בה, מבטא
הערכה רבה וידידות ליהודה ארזי (הוא משווה את ארזי לסקרלט פימפרנל של
ה"הגנה" – מעין רובין הוד, שמסייע בעת מצוקה) .
מגיעים לאיטליה
בשעות אחר הצהריים הגיעו פרדקינס ויהודה ארזי לשדה התעופה של בארי באיטליה והתקבלו שם על ידי מייג'ור יחזקאל סחרוב , מפקד פלוגה , 468 ומשה נוטקין , נציג המוסד לעלייה ב' . בסביבות העיר בארי באיטליה. עשה ארזי את צעדיו הראשונים בעזרת מייג'ור סחרוב ,
הוא נקלט בפלוגה הובלה של הבריגדה 462 וקיבל מדים של סרג'נט ותעודות של מאיר דודסון והתחיל בתחילת יוני 1945 בפעולתו באיטליה .
יהודה ארזי התחיל לרכז את פעולות ה"רכש" ועלייה ב' בכל איטליה.
יהודה ארזי נשאר הדמות המרכזית של המוסד לעלייה ב' באיטליה . בעזרת עדה סרני וקבוצת הסרג'נטים שנשארו מפלוגה 462 וסופחו לפלוגה 179 ארגן שם את מנגנון העלייה הבלתי לגאלית (חנוך פטישי 2006).
הקמת יחידת צללים צבאית בריטית ע"י יהודה ארזי
יהודה ארזי ופעילי ה"חבורה" מפלוגה 462 של הבריגדה שסייעו לו הקימו במילאנו יחידת צללים "צבאית" ולה כשלושים כלי רכב "צבאיים" . היחידה נשאה את מספרה ופרטיה של יחידת הובלה בריטית במצרים שנסגרה שנה קודם : . 461 G . t .
חלק מאנשי יחידת הצללים הזו היו חיילים ארצישראלים שקיבלו חופש מיחידתם הצבאי . חלק אחר ערקו וחלקם היו פליטים שקיבלו זהות ומדים של חיילים מהבריגדה .
תפקידה של יחידת הצללים הזו היה להמשיך את שגרת הפעילות בהכנת אניות המעפילים להפלגה . לאחר שהתפוצצה פרשת לה ספציה באפריל 1946 והתגלתה מידת שיתוף הפעולה של יחידות ההובלה עם הברחת המעפילים לאניות – הזדרזו שלטונות הצבא לסגור את כל היחידות העבריות ולפזר אותן . יחידת הצללים נועדה לסייע ברכישת מוצרים ושירותים עבור המוסד לעלייה בי . במקרים אחדים העבירו המכוניות האלה את הפליטים לאניות וסייעו גם בפעולות אחרות . היחידה הזו נקראה לעתים יחידת טי טי ג'י קומפני (חנוך פטישי 2006).
מקור וקרדיט :
חנוך פטישי, מחתרת במדים : ה"הגנה" והחיילים הארץ – ישראלים בצבא הבריטי 1939 – 1946. העמותה לחקר כוח המגן ע"ש ישראל גלילי. משרד הבטחון. ההוצאה לאור , 2006