עלילות יהודה ארזי , במשטרה הבריטית ובמטכ"ל הפולני (א)

יהודה ארזי (27 בנובמבר 1907 – 25 בפברואר 1959) היה ממפקדיה הבולטים של "ההגנה", חבר המטה הכללי של ההגנה וממקימי הר"ן והש"י.

יהודה ארזי פעל בדרכים לא דרכים בארצות שונות בכל פעם בתחפושות שונות ובתחבולות רבות הצליח ולהבריח להביא  ארצה כלי נשק בכמויות גדולות שהייתה להם תרומה מכרעת לניצחון כוחותינו במלחמת העצמאות . 

יהודה ארזי כקצין במשטרה הבריטית בא"י

יהודה  ארזי בתקופה ששירת כקצין משטרה אצל הבריטים (1923-1933) פעל בחשאי להשגת נשק למען "ההגנה" ובהעברתו לנקודות חדשות בארץ וליישובים הנמצאים באזורים מרוחקים ופתוחים להתקפות הערבים. כשהוא במדי קצין משטרה של המנדט הבריטי פעל "מבפנים" לסייע למחתרת העברית.  מדי פעם היה אליהו גולמוב , ממפקדי "ההגנה" קורא לו אליו הביתה , שם במטבח , על כוס תה מהביל אמר לו גולמוב: "יהודה , עליך לצאת מחר בבוקר השכם ללוות מכונית בה יהיה חבוי נשק מגן לשלוש נקודות בגליל , הפתוחות להתקפות פורעים ערביים. עליך לנסוע במדי המשטרה שלך, וכשייראו חיילי המנדט קצין משטרה במכונית, לא יחשדו בך וכך תוכל להעביר את הנשק באין מפריע" .

וכך היה . פעמים רבות ליווה קצין המשטרה יהודה ארזי מכוניות של ה"ההגנה " וחיפה עליהן מפני חיפושי המשטרה הבריטית. יש והיה נשאר יום-יומיים בנקודה, ובלילה יוצא לשמירה עם החברים..

יהודה ארזי והברחת הנשק מפולין

לאחר שסיים שירותו במשטרה הבריטית נשלח יהודה ארזי מטעם "ההגנה" לעבוד בחברת "פרדס" , העוסקת ביצוא הדרים.

לרגל עיסוקיו היה מבקר לעתים קרובות בנמל חיפה. באחד הביקורים בנמל לשם הסדרת ענייני החברה פגש את ידידו יעקב, שאמר לו : "מצויין, יהודה שפגשתי אותך. בעוד שעה קלה עומדים להגיע לנמל זוג תיירים נוצרים פולנים, סטיפן ויסטומסקי ואשתו. הם יבקרו בחיפה ימים אחדים  ומכאן ייצאו לעיראק. אתה הרי נולדת בפולניה ומיטיב לדבר פולנית , אולי תסייע לי באירוח בני הזוג הפולנים ? "

יהודה ארזי הסכים לבקשתו של יעקב , שהיה מאנשי "ההגנה" הסמויים בנמל,  והשניים יצאו לקבל את פני האורחים. סטיפן שמח לפגוש את יהודה ארזי שדיבר פולנית צחה והם נלקחו ע"י יהודה ארזי לטיולים רבים בא"י. קשרי הרעות ביניהם הלכו ונתהדקו. מפיהם נודע ליהודה, כי סטיפן הוא קצין בכיר בשירות החשאי של הצבא הפולני ואשתו ממלאת תפקיד של יועץ לענייני המזרח הקרוב במשרד האוצר הפולני. בדרכי עקיפין הצליח אף להוציא מפיהם , כי מטרת נסיעתם לעיראק היא הכשרת הקרקע לקשרי מסחר עם עיראק, בעיקר לשם מכירת נשק.

כאשר שמע זאת יהודה ארזי נדלקה סקרנותו ונתעוררה בו יוזמה לנסות להשפיע עליהם לסייע בידו לרכוש נשק למען "ההגנה" בארץ. הוא הרבה להימצא במחיצת בני הזוג הפולנים, סייר עמהם בארץ לאורכה ולרוחבה , וניצל כל הזדמנות שבאה לידו , כדי לספר להם על הישוב היהודי בארץ ומאבקיו עם הערבים, ולהסביר להם כי מתקרבת והולכת התנגשות צבאית חריפה בין היהודים ובין הערבים.  הוא סיפר להם על פעולות המחתרת היהודית  והצליח ליצור אצלם אהדה לפעולות "ההגנה" והיישוב. באחת השיחות ביניהם שאל יהודה ארזי את סטיפן : "האם אפשר , לדעתך , לרכוש נשק בפולין , תוך סיוע ולפחות העלמת-עין מצד הגורמים הממשלתיים בפולין ?

סטיפן לא ענה ישירות , אך רמז כי ינסה באמצעות קשריו עם אנשי מטה בכירים בצבא הפולני לשכנע אותם בחשיבות משלוח הנשק לארץ-ישראל.

זמן קצר לאחר שיחתם זאת עזבו סטיפן ורעייתו את הארץ בדרכם לעיראק. חלפו שבועות אחדים והנה ביום בהיר אחד קיבל יהודה ארזי מברק למשרדו שבחברת "פרדס" בחיפה בזו הלשון: " התפוזים והאשכוליות שלך מבוקשים פה ביותר. שמא יכול אתה לבוא כדי לשוחח בעניין זה עם המוסדות המתאימים ? "

יהודה ארזי היה נרגש והתקשר מייד עם אליהו גולמוב. יהודה ארזי נשלח בספטמבר 1936 לפולין על מנת לייצור קשר עם  סטיפן וקציני הצבא הפולני.

הוא מגיע לוורשה והגיש תזכיר למפקדת הצבא הפולני , שבו השווה את שאיפות היהודים לחירות לשל הפולנים בשעתם , והזכיר להם את ימי המחתרת , בעת שזרים שלטו על אדמתה של פולין .

בפגישה במטה הצבא הפולני בוורשה ב1936  הקולונלים הפולנים מסכימים למכור נשק ל"ההגנה" , אך  מודיעים באופן רשמי כי הם לא יכולים לסייע בהעברת הנשק מן המחסן הצבאי לנמל מחשש שהדבר יתגלה  למשטרה הפולנית.

סטיפן חזר ליהודה ומזכיר לו : "דע לך כי אם ייתפס המשלוח , האחריות כולה עליך. אין אתה מכיר אותי או את הקולונלים שעמם הפגשתי אותך הבוקר".

יהודה ארזי משיג באמצעות סטיפן את רשימת כל בתי המלאכה המכאניים הקטנים בוורשה.  הוא מצליח להגיע לבית מלאכה מכאני פולני שעומד לפשוט את הרגל , משלם את כל חובותיו להוצאה לפועל הפולנית וזוכה לשיתוף פעולה לבבי מצד בעל בית המלאכה שאותו הציל . לבעל בית המלאכה מספר יהודה כי הוא נשלח על ידי קיסר חבש כדי לרכוש נשק למען ארצו שהאיטלקים פלשו אליה.

הם בונים מכבשי דרכים עשויים מלוחות ברזל מולחמים ובתוכם מסתירים את הנשק. יהודה עצמו עובד בלילות יחד עם בעל בית המלאכה בהלחמת מכבשי הדרכים והטמנת הנשק בתוכם.

מגיעות משאיות ומעמיסות את מכבשי הדרכים שמועלים באחד הנמלים  ברומניה ( קונסטאנצה) על אונייה המפליגה לחיפה.

המכבשים נשלחו לארץ ישראל על שמם של נכבדים ערבים בקלקיליה או בטול כרם , כדי להטעות את הבולשת הבריטית במקרה שייתפס המשלוח בארץ  .

כשהגיעו לחיפה עקב יהודה ארזי אחר מלאכת הפריקה וראה את מטענו היקר מוהף החוצה מבטן האונייה. המכבשים לא הושמו אפילו במחסנים אלא הונחו בקרבת גדר הנמל בחיפה. שוערי המחסנים ושומרים בריטיים עברו בקרבתם בלי שים לב , ואז חש יהודה ארזי כי הם יגיעו ללא ספק אל מחסני "ההגנה".

יהודה ארזי חוזר לפולין וממשיך את הקשר עם הקולונלים הפולנים המוכרים לו נשק נוסף. הנשק מועבר ממחסני הצבא לבית המלאכה המכאני בוורשה שם הוא מוטמן בתוך מכבשי דרכים , הפעם גדולים יותר , הנשלחים לנמל חיפה.

המבצעים של יהודה ארזי הצליחו מעל למצופה. תוך תקופה קצרה יחסית נשלחו לארץ 2,750 רובים , 225 מקלעים , 10,000 רימוני יד פולניים , כ2 מיליון כדורים וכן אקדחים ותחמושת לאקדחים. כל המשלוחים המוסתרים הגיעו בשלום לידי "ההגנה".

מאוחר יותר מצליח יהודה ארזי לרכוש בוורשה מכונות ישנות לייצור תחמושת . המכונות מפורקות מוטמנות בבטנם של מכבשי דרכים גדולים ומועברות דרך נמל ביירות ארצה.  המכונות האלו הצליחו מאוחר יותר לייצור תחמושת ללוחמים בימי מלחמת הקוממיות .

מקורות

אדיר כהן (כתב וערך), ברוח סערה: פרקים מחייו ומפעלו של יהודה ארזי, תל אביב: בית אליהו – בית ההגנה, תשכ"ז 1966.

אדיר כהן, אלון בסער: עלילות רכש ופרקי העפלה; תל אביב: מלוא, תשל"ג,

סלוצקי יהודה , שאול אביגור , גרשון ריבלין ( עורכים) . קיצור תולדות ההגנה, ההוצאה לאור של משרד הבטחון , 1986 .