בגיל שנתיים הוריה של ריקי גל נטשו אותה ומסרו אותה למוסד.
גרה בתל אביב. גרושה שלוש פעמים, ובזוגיות עם דני שוהם (מהנדס ואחראי בנייה). אם ללירי (27) .
ריקי גל היא זמרת, יוצרת ושחקנית, מבין הבולטות בתרבות המוזיקה הישראלית שחלק משיריה הפכו לנכסי צאן ברזל. יחד עם זאת, היא נושאת עמה משא כבד, טראומטי, שהחל בילדות המאוד מוקדמת שלה, עת הוריה נאלצו להעבירה מביתה למוסד וכאשר לאורך הזמן נאלצה להמשיך לעבור ממסגרת אחת לאחרת. כמעט לאורך כל שנות ילדותיה גדלה ללא נוכחות קבועה של אם ואב והיא מספרת על ההתמודדות עם ההשלכות של ילדות כזו בבגרותה.
אירועים טראומטיים יכולים להתרחש גם בילדות, אף המוקדמות מאוד, ולהשפיע על המשך ההתפתחות של כל אחד מאתנו. יש מקרים בהם האירוע בולט וברור- כמו פרידה של ההורים, אך הקושי המשמעותי הוא לזהות את אותם מצבי הטראומה הנסתרים מעין המבוגר, בעיקר משום שילדים אינם מבטאים עצמם כמו מבוגרים וודאי שאינם יכולים לומר באופן ברור את אשר עובר עליהם ובכך לאותת על מצוקה ( ד"ר אילן טל, 2017).
לראיון הוידאו המרגש של ריקי גל לד"ר אילן טל.
ביוגרפיה
ריקי גל נולדה בשם רבקה בן מנחם למשפחה חרדית ענייה בשכונת בית ישראל הסמוכה למאה שערים בירושלים. סבה היה המקובל ר' מנחם מנשה.
ב-1952 בהיותה בת שנתיים הוריה התגרשו והיא ואחיה שמעון נשלחו למוסד בכפר סבא, ובו גדלה עד גיל חמש, אז הוציאה אמה אותה ואת אחיה מהמוסד וגידלה אותם בכוחות עצמה. אולם, לאחר זמן מה האם לא יכלה לעמוד בעלות גידולם, ומסרה אותם לידי נזירות שגידלו אותם במשמעת נוקשה, והיא גדלה במנזר ובבית צעירות מזרחי עד גיל שמונה.
בצילום למעלה : ריקי גל כילדה , באדיבות דף הפייסבוק של ריקי גל
ב-1960 בהיותה בת עשר עברה לגור עם אביה בתל אביב ואחיה נשאר לגור עם אימה. אך לאחר הגירושים שהיו לאביה עם שתי נשותיו היא הועברה וגדלה בקיבוץ ניר דוד ולאחר מכן בקיבוץ ברעם ובפרוץ מלחמת ששת הימים חזרה לתל אביב.
לאחר שסיימה את השירות הצבאי ב-1971 נישאה לישראל פוליאקוב (פולי) משלישיית "הגשש החיוור". בשנת 1975 כעבור ארבע שנות נישואין התגרשה ונסעה לארצות הברית במסגרת "הפסטיבל החסידי", שם המשיכה לימודי משחק ושירה.
לאחר מכן נסעה גל לניו יורק שם נישאה בשנית למסעדן ג'ורג' מרקוס. בתקופת שהותה בניו יורק הייתה גל זמרת הבית של "מועדון סירוקו" בבעלותו של אריס סאן והופיעה ברחבי ארצות הברית. בנוסף, עסקה בפיענוח מזון[דרושה הבהרה] ושיפור שרות הלקוחות במסעדת "לה בו פר" שהייתה בבעלות בעלה והקימה מועדון גלריה ב"גרמסי פארק" שם הציגה תמונות וקיימה ערבי כישרונות צעירים למוזיקאים, זמרים ורקדנים מכל העולם. נישואיה של גל למרקוס הסתיימו בגירושים ב-1979 לאחר 4 שנים ובעקבותיהם חזרה גל לארץ.
בין השנים 1991–1994 הייתה גל נשואה לעיתונאי והכתב לענייני משטרה של ערוץ 1 אורי כהן אהרונוב. בעקבות הגילוי שגל סובלת מתופעה בשם "אינוורסיה כרומוזומלית" שמונעת ממנה ללדת תינוק חי, השניים אימצו בת בשם לירי שנולדה ב-1991.
ב-21 באפריל 2005 תפסה המשטרה כ-5 גרם קוקאין בביתה של גל. בית המשפט גזר על גל 100 שעות של עבודות שירות ללא הרשעה .
בשנת 2006 הודה ידיד של גל שנהג לתת לה סמים, וביקש לקבל, כמוה, עבודות שירות ללא הרשעה.
מקור
שלמה ארצי גילה אותה בגיל 12
ריקי גל מגלה שאת הקריירה שלה היא חייבת לאחד, שלמה ארצי, שגילה אותה כשהייתה בת 12, בקיבוץ ניר דוד, אליו נשלחה אחרי שאמה השאירה אותה ואת אחיה במיסיון, שם גודלו על ידי נזירות.
"שלמה הגיע לעבוד בקיבוץ במסגרת בית הספר ואמרו לו, 'יש כאן ילדה שאוהבת לשיר'. הוא הביא גיטרה ושרנו משהו ביחד, אני כבר לא זוכרת מה", היא מתנצלת. "כשפרצה מלחמת ששת הימים הקיבוץ אמר, 'אנחנו לא אחראים עליכם' ורצתי לאבא שלי, בתל־אביב. כמה ימים קודם לכן אבא בישר לי שהוא מתחתן וחשבתי שסוף־סוף יהיה לי בית, וכמובן שהתבדיתי. לא התקבלתי בביתו. ידיד שלי, שהיה גיטריסט בלהקת השריון, סיפר לי שמתקיימים אודישנים ללהקות צבאיות ועניתי 'איך יקבלו אותי? אני רק בת 16', אבל הוא שיכנע אותי לבוא. שרתי את 'יסטרדיי' של הביטלס ושאול ביבר, שהיה ראש אגף התרבות של צה"ל, ניגש אליי ואמר, 'מיידלע, בשבוע הבא את טסה להופיע לחיילים בסיני'. נבהלתי, מעולם לא טסתי, אמרתי שאין מי שילווה אותי בגיטרה, ואז שלמה ארצי קם מהאולם, בכלל לא ידעתי שהוא שם, ואמר לביבר, 'אני אלווה אותה, אנחנו נסתדר'. קראו לנו 'צמד סיני', שלחו אותנו לדיונות של תחילת מלחמת ההתשה והמשכנו להופיע בכל מיני אירועים. לימים שלמה כתב לי כמה שירים, כמו 'ראש השנה שלך'. עד היום אני מרגישה כלפיו קרבה גדולה". (מקור)
מי הכיר לך את פולי?
"האח של גברי בנאי, נו, יוסי בנאי"
התשובה: חיים בנאי.
"נכון. ראיתי פוסטר של 'הגששים' במשרד ההפקות שלי בתל־אביב, הצבעתי על פולי ואמרתי, 'את האיש הזה אני רוצה להכיר'. ואז חיים היה במשרד ואמר לי, 'מה את אומרת? פולי בדיוק התגרש'. אחרי הפגישה הקצרה הראשונה שלנו הוא ראה אותי במקרה בבנק לאומי בדיזנגוף, כשהגיע עם גברי. הם הסתכלו עליי מהצד, ופולי אמר לגברי, 'אתה רואה את זאת? היא תהיה אשתי'. הוא צדק. תקופה מסוימת אחרי כבר יצאנו לדייט בקפה 'פינתי' ואז הלכנו לסרט בקולנוע גורדון, על צ'כוב. פולי התיישב על כיסא מספר 7 ואמר לי, 'זה מספר המזל שלי, נולדתי ב־7 ביולי'. ואז הסתכלתי עליו ואמרתי לו, 'לא ייתכן, גם אני נולדתי ב־7 ביולי'. וזה חיבר אותנו"
מקור
ריקי גל ואורי כהן־אהרונוב ז"ל
הבעל השלישי היה אורי כהן־אהרונוב ז"ל, כתב ערוץ 1 לענייני משטרה. "אף פעם לא היינו זוג", היא מגלה. "הכרנו במלחמת המפרץ, הייתי מאלה שברחו מתל־אביב לירושלים, והתחברנו רק על בסיס של הסכמה ורצון הדדי לאמץ ילד. בתור רווקים לא היה לנו סיכוי לקבל. המטרה הושגה, קיבלנו את לירי כשהייתה בת שנתיים וחצי והתחלנו לגדל אותה בין שני בתים, כהורים גרושים. בגיל 43 הפכתי לאמא וזה היה אושר שאין שני לו, אבל זה לא היה פשוט בכלל. נעזרתי בפסיכולוגית כדי להבין שאני עושה את הטוב ביותר במסגרת היכולות שלי. פעמיים בשבוע הסעתי אותה לאבא שלה ולמשפחתו הגדולה, אצלי לא היה לה אף אחד, אז אחרי ארבע שנים היא עברה אליו. הכישלון הכי גדול שלי הוא שלא הצלחתי להעניק לה בית שלם. לוקח המון זמן עד שאתה מפצה את עצמך על החסכים. כיום לירי לומדת צילום והיא מקסימה מאין כמוה. בכל פעם שהיא קוראת לי 'אמא' אני מתרגשת מחדש".
מקור
ריקי ובו זוגה הרביעי דני (דניאל) שוהם
שש ארבע שנים, בתום הופעה, ניגש אליה דני (דניאל) שוהם, מהנדס ומנהל פרויקטים בארץ ובחו"ל, הצעיר ממנה בשלוש שנים. "גדלתי בבית מחוק, מודלים של אהבה ראיתי רק בקולנוע, ודני לימד אותי מה זאת אהבה בחיים, לא בשירים", היא מתרגשת. "הייתי צריכה לעבור את כל השנים האלה כדי לפנות בלב שלי מקום לאהבה כנה, בוגרת ויציבה. חברתי הפסיכולוגית טוענת שתמיד נמשכתי לגברים 'שלמים', שגדלו עם הורים טובים ויש להם משפחה טובה ודני הוא בדיוק כזה. יש לו אמא חמה ושני ילדים גדולים מנישואיו הראשונים, וכיוון שהוא כבר כמה לנכדים גם אני מחכה. דני לימד אותי לא לפחד מאהבה. כל כך הרבה אנשים לא מסוגלים להביע אהבה, ועוד לפני שמצאו אותה הם חוששים לאבד אותה, אבל האהבה שלנו גדולה. אין לה מילה, יש לה נשימה עמוקה וטהורה".
מקור
ריקי גל שרה את השיר היי שקטה
מתוך האלבום השלישי של ריקי גל, "חפש בי", 1993. מילים: רחל שפירא, לחן: יהודה פוליקר.