ami
כעשור לפני הולדת פוטין, ב-8 בספטמבר 1941, חודשיים וחצי אחרי תחילת מבצע ברברוסה, הצליח הצבא הנאצי לכתר את לנינגרד, עיר שבין השאר הייתה ועודנה עיר תעשייה חשובה. המצור נמשך 872 ימים. במהלך המצור ימותו בלנינגרד לבדה כמיליון וחצי רוסים, המספר המדויק לא ייוודע לעולם. מה שקרה שם המוות ההמוני ברעב, הקניבליזם, העובדה שבכירי המשטר אכלו לשובע כשאחרים גוועו – הוסתר משאר ברית המועצות. אסור היה להם לדבר על כך אלא רק על ההתנגדות ההרואית, שסימלה סימפוניית לנינגרד מאת שוסטקוביץ', בן העיר.
ב-7 באוקטובר 1952 נולד בלנינגרד בשעה טובה ולדימיר פוטין הקטן. נס שנולד . אביו נפצע קשה במלחמה, אמו נחלשה עד כדי כך שכשהוסר המצור לא יכלה ללכת על רגליה. בן אחד שלהם מת לפני המלחמה, בן אחר מת במהלכה בבית ילדים. הלידה באותם זמנים ובאותם תנאים הייתה פלא כה גדול, ועד היום יש שמועות שהוא אומץ. פוטין הקטן נולד לעיר חרבה לחלוטין.
הילד שנשאר כל הזמן לבד בדירה
אביו של פוטין עבד כפועל במפעל לקרונות רכבת. האם שומרת, סבלית, עובדת בעבודות מזדמנות. הם גרו בדירה משותפת, קומה חמישית, בלי מעלית, בלי נורות בחדר המדרגות. שלוש משפחות חולקות דירה בלי מטבח . יש כירת גז וכיור בצד, ארבע להבות שעליהן מבשלות שלוש משפחות, אחת מהן של זוג יהודי שפוטין שיחק עם בתם הגדולה ושהה אצלם הרבה.
המשפחה היהודיה באותה דירה שמה לב שהילד ולדימיר פוטין נשאר כל הזמן לבד, והחלה להזמין אותו אליהם. אבי המשפחה היה מורה יהודי שעזר לו בשיעורי הבית והם היו ה'בייביסיטר' שלו. הוא היה ילד קטן. המשפחה היהודייה הזמינה אותו גם לסעודות בלילות השבת. הילד הזה עוד זוכר איך הם נהגו לקחת ספר ישן ולקרוא ממנו בקול לאחר הסעודה.
שירותים מאולתרים בחדר המדרגות, הרחצה היא הרתחת מים על הכיריים ואז שטיפת הגוף בישיבה על האסלה בחדר המדרגות. חורף של לנינגרד 30 מעלות מתחת לאפס. חוויות מעצבות. גודל החדר של משפחת פוטין היה כ-20 מטר מרובע.
פוטין הקטן הגוף למד סמבו, הגירסה הרוסית של קרב מגע, וקנה לו שם של ביריון חסר פחד ואלים, מוניטין שהוא מטפח עד היום.
בצילום : הילד פוטין ואמו בשנות ה-50
בספרו האוטוביוגרפי "בגוף ראשון", המבוסס על שיחות עמו, הוא מספר על המחסור שחווה בילדותו, וכיצד דמיין כי הוא הופך לסוכן חשאי בעקבות ספרים שקרא וסרטים שראה. הוא מספר כי כילד ניגש למשרדי הק.ג.ב. בעירו והציע את שירותיו, אך נתקל בסירוב אדיב, ונאמר לו כי עליו להשלים את חוק לימודיו.
המוטו הישן של הק.ג.ב. הוא כי עוצמתה של המדינה היא כעוצמת הפחד שהיא מטילה. ברית המועצות הטילה פחד רב על העולם ובעיקר על אזרחיה שלה. ופוטין רוצה להצטרף לארגון שמטיל הכי הרבה פחד, החזק מכולם. בכיתה ד' החל ללמוד גרמנית, שפת האויב. הוא סיים את לימודיו עם ציון מצוין בהיסטוריה, גרמנית והתעמלות. טוב בגיאוגרפיה רוסית וספרות, כמעט טוב במדעים.
פוטין סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת לנינגרד בשנת 1975, ולאחר סיום לימודיו הגשים את חלום ילדותו והתגייס לשורות הק.ג.ב. באותה שנה.
במהלך הכשרתו כסוכן שירת במחלקה אשר עסקה במתנגדים פוליטיים למשטר הסובייטי, וכן במחלקה לביון נגדי. בתום הכשרתו הוצב במשרד הקג"ב בלנינגרד ועסק במעקב אחר אזרחים זרים ודיפלומטים. ב-1985 הוצב פוטין (בעל שליטה מלאה בגרמנית) במשרד הקג"ב בדרזדן, אז עיר בגרמניה המזרחית, ועסק באיסוף מידע מודיעיני.
ב-1990 שב פוטין לברית המועצות, סיים את שירותו בקג"ב בדרגת לוטננט קולונל (דרגה מקבילה לסא"ל) ומונה לאחראי על קשרי חוץ באוניברסיטת לנינגרד.
המורה היהודיה של פוטין
בסוף שנות ה-60 הייתה מינה יודיצקיה ברלינר מורה לגרמנית בתיכון 281 בסנט פטרסבורג ברוסיה. בשנים 67'-68' היה בין תלמידיה נער שקט ורציני, כזה שאמנם החסיר שיעורים בגלל אימוני ההיאבקות שלו, אבל עדיין ידע לענות על כל השאלות שהוצבו בפניו. שנים רבות חלפו מאז – התלמיד הלך לדרכו ויודיצקיה עלתה לישראל
בראיון מתקשה יודיצקיה (93) להיזכר בציוניו של ולדימיר בן ה-15, אבל את השתלשלות העניינים שהביאה אותה לקבל ממנו דירה היא לא שוכחת. "אני לא ממש זוכרת אילו ציונים היו לו בתיכון, אבל הוא לא נכשל. זה בטוח", היא אומרת. "הוא היה ממושמע ולא פטפטן. בבית הספר רוב התלמידים התעניינו בכימיה, אבל הוא הלך ללמוד משפטים".
יודיצקיה בצעירותה. תפקיד עלום בחיל האוויר (מקור וקרדיט)
