קורות חייה של מרינה רסקובה, נווטת וטייסת סובייטית אשר בזכותה הוקמו טייסות הנשים הסובייטות במלחמת העולם השנייה.
מרינה מיכאילובנה רסקובה נולדה ב -28.03.1912 במשפחת זמר האופרה מיכאיל דמיטריביץ 'מלינין. אמה עבדה כמורה. מרינה איבדה את אביה מוקדם, מת כתוצאה מתאונת דרכים ב -1919. במקביל לבית הספר התיכון, היא למדה בקונסרבטוריון, מתכוננת ללכת בעקבות אביה אבל החיים החליטו אחרת.
מותו של המפרנס במשפחה הכריח את מרינה כבר בשלב מוקדם בגיל 17, לנטוש את לימודיה וללכת לעבוד במפעל תעשייה כדי לעזור לאמה ולאחיה רומן, מהנדס הרדיו בעתיד. שם היא פגשה את בעלה לעתיד – המהנדס סרגיי איבנוביץ רסקוב.
שנה אחרי הנישואין נולדה הבת טטיאנה.
מרינה רסקוב לא התכוונה להשאר בבית ולעסוק בגידול ילדים ולעבוד במפעל תעשייתי אפרורי. היא חלמה להיות טייסת .
בעלה המהנדס רסקוב לא הבין את התלהבותה של אשתו לטיסה, ומניעיה להשתתף בטיסות והם נפרדו.
ב-1933 סיימה את הכשרתה כנווטת בחיל האוויר הסובייטי, ושנה לאחר מכן החלה ללמד באקדמיה זוקובסקי לטיסה, האישה הראשונה בתפקידים אלה.
גבורתה של מרינה רסקובה התגלתה לראשונה ב1938 . היא הטיסה מטוס למזרח הרחוק (כמעט 6500 ק"מ) . בגלל מחסור בדלק נאלצה לנחות נחיתת אונס בסיביר בטאיגה. היא הצליחה לשרוד שם ,ללא מזון, בין חיות הבר 10 ימים . היא זכתה אז לתשומת לב סטלין והמשיכה בתפקידה כנווטת בחיל האוויר הסובייטי.
השינוי הגדול הגיע בספטמר 1939 כאשר פרצה מלחמת העולם והיא ניסתה לשכנע את מפקדי חיל האוויר הסובייטי להכשיר נשים טייסות. מי שניסה לסייע לה בכך היה מפקד חיל האוויר הסובייטי הגנרל יעקב סמושקביץ ( יהודי ! ) אשר מאוחר יותר הוצא להורג ע"י סטאלין .
ב-1941 שכנעה רסקובה את סטאלין להקים שלוש יחידות של טייסות קרב, שעל אחת מהן פיקדה בעצמה.
עד סוף מלחה”ע השנייה ביצעו שלוש טייסות הנשים כ-30,000 משימות ו-29 מבין לוחמותיהן קיבלו עיטור גבורה. הגרמנים כינו אותן “מכשפות הלילה”.
רסקובה נפלה באחת הטיסות הקרביות ב-1943. היא היתה בת 31. מאז החבורה המצטמקת של השורדות משלוש הטייסות של חיל האוויר הסובייטי הגיעה בזמנו בכל שנה, מכל קצווי בריה"מ לשעבר, למוסקווה כדי להניח זרים על קברה בחומת הקרמלין.
ראו גם : המכשפות באו בלילה – אתר חיל-האוויר