יהודה אטלס , הילד הזה , פרקי ילדות ונעורים

יהודה אטלס , הילד הזה , פרקי ילדות ונעורים , עם עובד , 2017

שורשיו של סופר הילדים יהודה אטלס במושב עין–עירון .

זה אינו ספר עלילתי, גם לא ספר סיפורים. הוא מכיל תמונות מחיי הכותב ומחיי משפחתו, תמונות המאפשרות הצצה אל החיים בארץ בשנות השלושים והארבעים. כל אחד מפרקי הספר מתמקד בנושא מסוים – יחסים עם ההורים, חיי בית הספר, קריאת ספרים ועוד – אך זולג לתחומים נוספים. לפעמים הסיפור פרטי, לפעמים כללי, מפעם לפעם הגותי. בספר שלובים שירים שכתב כילד, וגם הֶקשרים אל שיריו הבוגרים והמוכרים יותר, שבהם, כמו שכתב בשורה המזוהה עמו יותר מכל, "הַיֶּלֶד הַזֶּה הוּא אֲנִי". ( סקירת ספר ע"י אתי סרוסי)

סופר הילדים האהוב יהודה אטלס, שספריו דיברו אל שלושה דורות של ילדים והורים, חוזר אל ימי ילדותו ונערותו במושב עין עירון ובמושבה הסמוכה כרכור, המקור שממנו נשאבו רבים משירי והילד הזה הוא אני. בקול צלול, חם ומלא הומור, ללא שיפוטיות, הוא משרטט פכים קטנים וגדולים מחיי הכפר ומחיי הילדים בימים ההם: משחקים, יחסים עם הורים, אוכל, אירועים, חברים, לימודים, עבודה, ספרים — מה שהיה.

את כל אלה מספר אטלס דרך עיניו ומבעד לרגשותיו של הילד והנער שהיה, והוא מוסיף לעתים הארות ותובנות של בוגר. בסיפוריו נמהלים עצב ושמחה, דבש ועוקץ, מר ומתוק – כמו בחיים. מכלל הזיכרונות של הילד הזה מצטיירת לעיני הקורא ההוויה שעיצבה את הדור של טרם המדינה ושל העשור הראשון לקיומה. ואם נזכור שבמרוצת הזמן התנאים החיצוניים משתנים אך לא בני האדם, נוכל להבין שבמובנים רבים הילד הזה הוא כולנו (עם עובד)/

"השיר הנגמר במילים "אני מוכן אפילו לקבל מכות; העיקר לא לבקש סליחה" הינו עיבוד מאוחר לפרשה של התנצלות כפויה בפני מורה לעבודת הגינה. יהודה הילד התבטל במקום לעדור. המורה התגנב אליו מאחור והכה באוזנו. יהודה חשב שזה חבר וקילל. הוא הועף הביתה, והוסכם שיחזור אם יתנצל בפומבי. הוא הודיע לחבריו שיתנצל למורה אך להם יקרוץ, וכך עשה. המורה ענה להתנצלות במילים "ויאמר ה' סלחתי כדברך", וחשב שהילדים הצוחקים לתמימותו צוחקים מבדיחתו. אחרי עשרות שנים נולד מזה שיר – כדי לומר לעולם "שכשמכריחים ילד לבקש סליחה, בין בצדק ובין שלא בצדק, הוא מרגיש מושפל", דברי אטלס.

הסיפור שהובא כאן בתמציתיות, לא בסגנונו השיחתי של אטלס בן השמונים, מדגים משהו מהאחרוּת של אווירת הימים ההם ומוסכמותיהם, וגם משהו מכֵּנותו של אטלס המסַפר (סקירת ספר של צור ארליך , 2017 )  

ברובד מסוים לפנינו זיכרונות כפר מימי התום של ארץ ישראל הישנה. אטלס מספק, לעתים כסיפור אנקדוטלי ולעתים כמסירה פשוטה של חוויה, תיאורים פרטניים של החיים בהתיישבות החקלאית בשנים שסמוך להקמת המדינה לפניה ואחריה: חיי עמל ומרורים, חיים עניים בחומר ודלים גם באטרקציות תרבותיות, חיים של יום קטנות במושב של מפא"יניקים מעשיים; ובכל זאת חיים טעונים מאוד: חיי אנשים שיקיריהם נתונים במלתעות הצורר באירופה והם עצמם בונים בציפורניים את מולדתם בתקומתה, חיים של ילדי כפר וספר שיש בהם פראות וגם קריאת ספרים עד בלי די ואופק תרבותי שיש להתקנא בו " (סקירת ספר של צור ארליך , 2017 )  

כמה קטעים מעניינים מהספר של יהודה אטלס (קישור)