בגלל העייפות לקחתי מונית לפגישתי החצי־שנתית עם ההמטולוגית שלי, המקבלת בקופת חולים ברחוב השל"ה. מוניות עברו בזו אחר זו ולא עצרו ולבסוף כשכבר התחילו הרגליים שלי לצעוק, עצר לי נהג, המתין בסבלנות עד שאכנס, ולאחר שהורה לי לחגור את עצמי, נאנח עמוקות ואמר לחלל בהתרסה: "נמאס לי מהמקצוע הזה, נמאס לי עד מוות מהעבודה הזאת".
שאלתי: "מדוע? משעמם לך?"
"לא", השיב, "אני אדם יוצר, אני רק רוצה לכתוב, אני סופר ואני רוצה להקדיש את כל זמני לכתיבה. כתבתי ספרים בעברית, אנגלית וערבית וקראתי למונית שלי 'מונית הספר', ומכרתי מתוכה מהדורה של הספר הראשון שלי. עכשיו אני עובד על טרילוגיה שמוכיחה שהגיור של יהודי מזרח אירופה היה מוטעה. הבבלים הם ששימרו את היהדות". ואז הוא פירש ואמר: מי הקים את ההתנחלויות, מי התיישב בחברון? כל הדברים הרעים נעשו על ידי יהודים ממזרח אירופה, הם אינם באמת יהודים אלא צאצאים של סרח הבבלית שהתחתנה עם בולן מלך כוזר שהוא אביהם הקדמון".
"מניין אתה יודע את כל הדברים האלה?" שאלתי, בעיקר בגלל ענייני המופלג בכוזרים.
"אני קורא כל יום ושומע הרצאה אחת כל יום".
"מתי אתה כותב?"
"בבוקר".
אמרתי לו: "אי אפשר לחיות מכתיבה. אני יודעת זאת מניסיוני".
בשובי הביתה קראתי עליו, וכן ראיון מדומיין עם עצמו שבו הוא אומר בין השאר שיש בתוכו סערת רוח, הוריקן, שגיבור ספריו, יוסי, מסתכל על החיים בעיניים של נביא חורבן. הוא רואה קבוצות מרושעות שישתלטו על המדינה וכותב: "הרגישות שלי לסביבה באה מהבנת שלוש התרבויות המתנגשות פה, מתוך הבנת האנגלית, הערבית והעברית".
כך בנסיעה לרחוב ה"שני לוחות הברית", התוודעתי אל נביא הזעם שלמה חורש.
ד"ר אורי מילשטיין בתחקיר מרתק על חיים סלבין אשר תרם תרומה משמעותית לנצחון הישראלי במלחמת העצמאות .
תחקיר היסטורי על "האיש הבלתי נסבל" חיים סלבין שרוב הציבור בישראל כלל לא שמע עליו. הוא הקים תוך כדי מלחמת העצמאות את התעשיה הצבאית המודרנית (יחסית) הישראלית ושבזכותו ניצחנו בתש"ח.
הנער ניצול השואה ששרד בהיותו בן 15 את מחנה מאוטהאוזן וזכה במדליית הכבוד במלחמת קוריאה
הוא שרד מחנה ריכוז נאצי (מאוטהאוזן, אוסטריה ) בתקופת השואה ואחר כך נלחם בגבורה בצבא האמריקאי במלחמת קוריאה שם הגן בעצמו על אחת הגבעות החשובות בקרב בין האמריקאים לסינים בצפון קוריאה והציל את חייהם של 40 עמיתיו לפלוגה . אחר כך נכלא במחנה שבויים סיני . מי הוא הצעיר היהודי ההונגרי טיבור רובין, ניצול השואה, שזכה במדלית הכבוד מידי נשיא ארה"ב ?
איך לדעתכם נראתה האישה הראשונה שהפכה למיליונרית בזכות העסק שלה?
"שאלתי את רונה בת ה 12
"איך לדעתך נראתה האישה הראשונה שהפכה למיליונרית בזכות העסק שלה?"
רונה : "מממ …בלונדינית , שיער חלק עד הכתפיים, אודם אדום, עיניים כחולות, אמריקאית."
לפי ספר השיאים של גיניס האישה הראשונה שהפכה למיליונרית מיזמות היא:
מאדאם סי ג'יי ווקר.
אפרו אמריקאית בת לשני עבדים.
לא רק שהיא נולדה באזור הלא נכון (לואיזיאנה) ולצבע הלא נכון
היא התייתמה מהוריה בגיל 7.
בגיל 17 נשאה והפכה לאימא, אך 3 שנים אחר כך נפטר בעלה.
היא עבדה בקטיף כותנה והצליחה להרוויח ביום טוב 1.5 דולר ליום.
בנוסף לכל הקשיים היא החלה לסבול מהתקרחות.
היא לא היתה היחידה שסבלה מהתופעה, תנאי ההיגיינה הירודים גרמו, לאיבוד שיער באותה תקופה.
היא עשתה המון ניסיונות כדי למצוא פתרון לבעיה שלה.
היא מצאה ששילוב של גופרית ווזלין גרם לשיערה לצמוח.
היא החליטה לעזוב את העבודה ולצאת לעסק עצמאי.
אם חד הורית, בעולם גזעני, ללא הון או קשרים, היו נקודת הפתיחה שלה.
היא עברה מדלת לדלת מציעה לבצע את הטיפול לנשים בחינם בתקווה שיקנו את המוצר.
זה הצליח.
אנשים אהבו אותה ואת המוצר שלה.
היא גייסה נשים נוספות לעבודת השיווק, פיתחה עוד מוצרים, הקימה מפעל לייצור ובית ספר להעצמה נשית עבור הסוכנות שלה. הסוכנות שלה הרוויחו הרבה יותר מהמקובל בשוק.
היא הפכה לפילנטרופית ופעלה לקידום נשים אפרו אמריקאיות.
כששאלו אותה מה הדבר שבזכותו היא הצליחה היא אמרה:
"הדבר היחיד שעשיתי נכון היה, שפשוט קמתי והתחלתי לעשות".
"להתחיל לעשות זו התכונה הכי חשובה של מי שרוצה להיות בעל עסק מצליח"
ami
