קרל אובה קנאוסגורד: ילדוּת -המאבק שלי (III)

 הכרך השלישי באוטוביוגרפיה של זוכה פרס ירושלים, קרל אובה קנאוסגורד,

"ילדוּת" הוא הספר השלישי בסדרה האוטוביוגרפית "המאבק שלי" מאת הסופר הנורבגי קרל אובה קנאוסגורד, אך הוא יכול להקרא כספר העומד בפני עצמו. הסופר מתאר את חייו מגיל שש עד שלוש-עשרה, בכתיבה מפורטת מאוד היורדת לרכיבים המיקרוסקופיים של ארועים ושל הלכי רוח. בשונה מקודמו, "גבר מאוהב", הסופר בחר להמעיט בקטעי הגות מובהקים בין קטעי העלילה, אך מקומם לא נפקד כליל והם חדים וחודרים. הספר כתוב בכנות חושפנית שאינה נתפסת כמציצנות, והוא מעורר השתאות ואהדה. מומלץ מאוד.

 לסקירת הביקורת המעניינת  של אתי סרוסי , ילדוּת -המאבק שלי ɪɪɪ -קרל אובה קנאוסגורד

קרל אובה קנאוסגורד. זוכה פרס ירושלים 2017(צילום: EPA)

ראו גם :

"האוטוביוגרפיה של קנאוסגורד עוסקת במה זה אומר להיות אדם בעולם, להיות חי בעולם. כשהוא מתאר איך כילד השתחל עם חבר לצינור בצד כביש ולפתע נחרד ונלפת למחשבה שייתקע שם – אתה, הקורא, נמצא שם, ממש שם, ובזיכרונות דומים שעולים אצלך, בַאימה, בקלאוסטרופוביה, בבחילה. כשהוא מתאר מה פירושו של דבר לקבל "כן" מהילדה היפה בכיתה – אתה, הקורא, מרגיש איך יריעת האושר בחיים יכולה להימתח עד קצה הגבול שלה בגלל איזה דבר פעוט. וכשהוא מתאר כיצד הצביע לעצמו בבחירות בבית הספר, הצבעה עצמית שנחשפה בהיותה הקול היחיד בעד המועמד המפתיע – אתה, הקורא, מרגיש את מלוא המבוכה והקומיות של הילדות.

בכרך הזה קנאוסגורד מתמקד בגיל שש עד 12, מכיתה א' עד כיתה ו' (את השנים שלפני הוא כמעט אינו זוכר, לדבריו), עת עברה משפחתו משכונת המעמד הבינוני הנמוך שחיה בה בדרום־מערב נורווגיה לבית חדש. הוא מספר על האב המפחיד, המורה; על האם הרחומה, האחות הסיעודית; ועל האח הבכור, המרוחק אבל אמפתי לקרל אובה הילד. הוא מספר על בית הספר, על החברים והמשחקים, על הבנות וההתאהבויות. אבל קנאוסגורד, כאמור, אינו בדיוק מספר סיפורים. זו גם הסיבה שאי־אפשר לעשות לספר הזה "ספוילר" ומותר להביא את סופו בתחילת הביקורת. בניגוד לחתירה אופנתית לכתיבה "מוזיקלית", האמנות הקרובה ביותר לסגנון הפרוזה של קנאוסגורד היא הציור הפיגורטיבי (גם זה האימפרסיוניסטי).

 לסקירת הספר המלאה ע"י אריק גלסנר