ami
סקירת ביקורת של ספר חדש .
סקירת הביקורת נכתבה ע"י פרופסור אלי שאלתיאל
David Talbot
The Devil's Chessboard: Allen Dulles, the CIA, and the Rise of America's Secret Government
William Collins
ידו הארוכה של ראש הסי־איי־אי, אלן דאלס, הגיעה לכל פינה בממשל האמריקאי בתחילת המלחמה הקרה ומאמציו לפלוש לקובה הביאו לבסוף לרצח קנדי, טוען החוקר דייוויד טלבוט בספר מרתק שעדיין לא תורגם לעברית. אבל גם הוא אינו מצליח לפזר את הערפל
שם אחד נזכר שוב ושוב בהקשר של כל פעולות החתרנות האלה — אלן דאלס (1893–1969), ממייסדי הארגון, שגם עמד בראשו שנים רבות, בין 1953 ל–1961. הוא עומד במרכז ספר שיצא באנגלית לפני שנתיים, "לוח השחמט של השטן" מאת העיתונאי והחוקר בעל השם דייוויד טלבוט, וכעת הוא רלוונטי מתמיד לאור החלטת טראמפ לפרסם מסמכים נוספים הקשורים לרצח נשיא ארצות הברית, ג'ון קנדי.
מנגנון שלטוני מקביל
דאלס היה אחיו הצעיר והפחות מפורסם של ג'ון פוסטר דאלס, שר החוץ בממשלו של הנשיא דווייט אייזנהאואר, מאגדות המלחמה הקרה. אלן דאלס החל את דרכו בנבכי הריגול הנגדי והחתרנות באירופה של ימי מלחמת העולם השנייה, עוד לפני הקמת הסי־איי־אי, וכבר אז התגלו שיטותיו ותפישות עולמו החריגות. בשעה שברית המועצות עוד היתה בעלת בריתן הקרובה של מעצמות המערב וארצות הברית, וחייליה נפלו בהמוניהם במאבק נגד גרמניה הנאצית ושותפותיה, דאלס חשב למרחקים. הוא הבין שברית המועצות היא בעלת ברית זמנית כל עוד גרמניה היא האויב האכזרי. לא ירחק היום ויהיה צורך לשתף פעולה עם גרמניה במלחמה נגד הבולשביזם הבינלאומי. דאלס היה לוחם נמרץ במלחמה הקרה עוד לפני שווינסטון צ'רצ'יל העלה את נוסחת "מסך הברזל", ולתפישת עולם זו היו תוצאות מוחשיות בשטח כבר בימי המלחמה. דאלס חיפש בעלי ברית פוטנציאליים בהנהגה הנאצית וסימן לו מועמדים לשיתוף פעולה אפשרי בעתיד.
ואכן, כשהסתיימה המלחמה והנשיא הארי טרומן הקים את הסי־איי־אי, דאלס לא נרתע ממינוי נאצים לשעבר להנהגת ארגוני הביון בגרמניה הכבושה. הוא לא האמין בתהליך הדה־נאציפיקציה בגרמניה והמעלה העיקרית שחיפש במועמדים לשתף פעולה עם הסי־איי־אי היתה רקורד מתאים במאבק נגד ברית המועצות.
מי הרוויח מרצח הנשיא
טלבוט פירסם בעבר ספר חשוב ומאיר עיניים על האחים ג'ון ורוברט קנדי. הוא ביקש לחשוף בו את הסודות של המשטר בראשותם ולא התקשה לשכנע את קוראיו כי כל הגלוי וידוע על משטר קמלוט מכסה סודות ומהלכים פנימיים. מהבחינה הזאת, הספר על דאלס אינו אלא נדבך נוסף בניסיון של טלבוט לחשוף את חידת קנדי, והפעם הכל מוליך אל הרצח בחוצות העיר דאלאס ב–22 בנובמבר 1963.
הטענה המשולבת בכל פרקי הספר היא שהכל התחיל בקובה. קנדי הצעיר, שאך זה נכנס לבית הלבן, נתן את הסכמתו לפעולה החתרנית של הפלישה הכושלת למפרץ החזירים ב–1961 בלא שידע עד לאן מוליך הסי־איי־אי את מהלכיו ומהן כוונותיהם של דאלס ואנשיו. משנחשפו הסודות והתגלו גודל הכישלון ועומקו, היו דאלס ואנשיו לאויביהם המושבעים של קנדי ואחיו. הנשיא מיהר להיפטר מהמנהל הסורר והרצחני, אך זה לא חדל ממאמציו להיפטר מהצעירים והיפים שהשתלטו על הבית הלבן.
טלבוט אינו טוען במפורש כי דאלס הוא העומד מאחורי רצח הנשיא קנדי. אבל הוא יודע להשתחל היטב אל מסכת החשדות, הסתירות והנקודות הסתומות המלווים פרשה זו עד עצם היום הזה למרות הדו"חות, ועדות החקירה והעדויות. כל בדיקה, ולו שטחית, מלמדת כי הנוסח הרשמי של פענוח הרצח עדיין מותיר שאלות פתוחות, ואל אלה מסתננות תיאוריות הקשר והמסתורין. טלבוט הוא אלוף הרמיזה וזריעת הספק. הוא אינו מסתבך באמירה חד משמעית ופסקנית ומותיר לקורא לשפוט ולהגיד אם אין מקום לחשוד בדאלס ובשורדי הרפתקאות קובה.
הספקות רבים מספור: החל בנוכחותם של אנשים רבים שהיה להם "עניין" עם הנשיא קנדי בעיר הטקסנית באותו יום מר ונמהר, וכלה בטיפול הרשלני של שלטונות המדינה ברוצח הרשמי, לי הארווי אוסוולד, שהיו יותר מסיבות ברורות לעקוב אחר מעשיו ומהלכיו. הוסיפו לרשימה את האנשים והגופים ש"הרוויחו" מסילוקו של קנדי, והספקות עולים על גדותיהם. כל אחד, למשל, ידע שסגן הנשיא, לינדון ג'ונסון, האיש החזק של הפוליטיקה האמריקאית, חש נדחה ובזוי בידי האחים שלעגו לו בריש גלי והפכו אותו לאישיות דחויה ועלובה בדעת הקהל. אחרי ככלות הכל, ג'ונסון היה האיש שהסביר את נכונותו לוותר על עמדות הכוח שלו בסנאט לטובת משרת סגן הנשיא הריקה מתוכן ממשי בנימוק שהוא בדק ומצא כי משרה זו היא אחת הדרכים הבטוחות להגיע אל החדר הסגלגל. ראו את מניין הנשיאים שנרצחו והותירו אחריהם סגני נשיא שהגיעו לשם בלא טרחה מרובה.
מקור וקרדיט : פרופסור אלי שאלתיאל , מוסף הספרים של עיתון "הארץ"
לסקירת הביקורת המלאה בעיתון "הארץ"
